הפוסט הזה הוא פוסט קצר יותר, בסגנון קצת שונה. אשמח לשמוע בתגובות את דעתכם על הפורמט 🙂
כולכם מכירים את וורן באפט. חלקכם כנראה גם מכיר את צ'ארלי מאנגר, שותפו לחברת 'ברקשייר האתווי' – חברת האחזקות שהפכה אותם למליארדרים. עם זאת, אני מניח שכמעט אף אחד מכם לא שמע מעולם על השותף השלישי שלהם – ריק גרין.
מה קרה איתו? למה לא שמענו עליו? ואיך הוא פספס את השקעת חייו בגלל שהיה קצת יותר מדי גרידי?
בפוסט נדבר על כל זה, ועוד: סיפורו של ריק, השותף השלישי בברקשייר שמכר את החלק שלו מוקדם מדי, ומה אפשר ללמוד מהסיפור שלו.
במאמר שפרסם באפט ב-1984, הוא מנה את משקיעי הערך (משקיעים שמעריכים כמה חברות שוות על פי הביצועים שלהן ומקבלים החלטות השקעה בהתאם לכך) המפורסמים ביותר ופירט את הביצועים שלהם. אחד מהמשקיעים אותם ציין הוא ריק גרין. אלה הביצועים שלו (מתוך המאמר של באפט):
בין 1965 ל1983, בעוד מדד ה-S&P500 שילש את עצמו, ריק עשה תשואה של פי 222 על ההשקעה הראשונית. זה אומר שעל כל אלף דולר שהיו בקרן ב-1965, היו כמעט רבע מליון דולר ב-1983.
כמובן שכולם רצו לדעת על המשקיע הגאון הזה, שעושה תשואות כ"כ מדהימות בעקביות כזו מרשימה, אך כמעט שלא היה אפשר למצוא שום מידע עליו. הוא לא היה בתקשורת, לא כתב ספרים, ולא התפרסם בשום מקום.
מעל 20 שנים לאחר מכן, ב-2007, קרן צדקה עשתה מכירה פומבית, בה שני הזוכים המאושרים (ששילמו 650,000 דולר עבור התענוג) זכו בארוחת צהריים עם וורן באפט בכבודו ובעצמו. אחד הזוכים, מוניש פבראי, שאל את השאלה שסיקרנה את כולם כבר שני עשורים: "מה קרה עם ריק גרין?" [מוניש סיפר את הסיפור בפודקאסט The One Percent Show]. וורן ענה (בתרגום חופשי):
"צ'ארלי ואני תמיד ידענו שנהיה מאוד עשירים. אבל לא מיהרנו להגיע לעושר; ידענו שזה יקרה. ריק היה חכם בדיוק כמונו, אבל הוא מיהר. מה שקרה למעשה הוא שבמהלך המשבר של 1973-74, ריק היה ממונף באמצעות הלוואות. כאשר השוק ירד כמעט 70% במהלך השנתיים האלה, והוא קיבל דרישה לכיסוי ההלוואות, הוא מכר לי את כל המניות שלו בברקשייר האת'ווי. אני קניתי ממנו את המניות במחיר של 40$ למניה, וריק נאלץ למכור את כל מניות ברקשייר ב40$ בגלל שהיה ממונף."
וורן באפט על ריק גרין, 2007. בתרגום חופשי
מחיר אותה מניה של ברקשייר האת'ווי היום (09.2023), אגב, הוא מעל 550 אלף דולר:
בסוף הסיפור, וורן נתן למוניש את העצה הבאה:
אם אתה משקיע אפילו רק מעט יותר טוב מהממוצע, שמבזבז פחות ממה שהוא מרוויח, במהלך חייך אתה תתעשר – כל עוד תהיה סבלני"
וורן באפט, 2007. בתרגום חופשי
אנחנו לא שומעים את הגישה הזו לעיתים קרובות. בדרך כלל, כשאנחנו פותחים טיקטוק או יוטיוב, או כשאנחנו יושבים בבית קפה בתל אביב ב-11 בבוקר, מה שאנחנו שומעים זה הרבה אנשים שמסבירים לנו איך להפוך עשירים מהר. כולם ממהרים, כולם רוצים להתאמץ כמה שפחות, ולהגיע לחופש כלכלי עד גיל 40. הסביבה שלנו מעודדת התנהגות כזו ושאיפות כאלה.
הבעיה היא, שהרצון הזה "למהר" ולנצח את כולם, הוא מה שגרם לריק ללוות הררים של כסף, רק כדי להשקיע את ההלוואות האלה ולעשות יותר כסף יותר מהר, וזה מה שהוציא את ריק (ועוד רבים וטובים) מספרי ההיסטוריה של שוק ההון.
מה שאנחנו לומדים מהסיפור הזה, הוא שמה שצריך בשביל באמת להצליח בהשקעות, זה את התכונות הבאות: להיות מעט יותר טוב מהממוצע, להוציא פחות ממה שאנחנו מרוויחים, להשקיע את מרבית החסכונות, ולהיות סבלניים. ואז, כמאמר וורן באפט: "over a lifetime, you cannot help but get rich".
אגב, ריק נפטר ב2020, וצ'ארלי מאנגר (שהיה שותפו העסקי במשך הרבה שנים) שיבח אותו רבות. למתעניינים, מוזמנים לקרוא.
חשוב לציין שריק גרין נפטר, ככל הנראה, עשיר מאוד. הוא המשיך להשקיע דרך כל מיני חברות, אך אנחנו לא יודעים הרבה על הביצועים שלו. הבלוג TheShortBear ניסה להתחקות אחרי מסלול הקריירה שלו (מההתחלה ועד הסוף), וכתב על זה כתבה שוות קריאה. תוכלו למצוא אותה פה.
אופקלכלי 