הערה: פוסט זה נכתב באזור נוב' 21. מסיבות שונות לא עלה בידי לשלוח אותו ברשימת התפוצה ברשת הצבאית, גם אחרי המון נסיונות. מעתה הפוסטים יתפרסמו רק באתר, ובתקווה – עם פער קטן בהרבה בין מועד הכתיבה למועד ההלאה.
היי כולם!
אז.. היום נדבר על סוגיה שעולה הרבה בשאלות שלכם:
איך אני משקיע את הכסף שלי
בדרך כלל אני כותב זאת בסוף, אך הפעם חשוב להתחיל עם הדיסקליימר הבא: אין לראות באמור להלן המלצה לקניית ניירות ערך / נכסים אחרים. אני קורא ולומד, ומנסה לעשות את המיטב, אך בהחלט יש נכסים אחרים וניירות ערך שאולי יותר טובים בהרבה מהניירות שיש לי. אז – תעשו את המחקר שלכם ותחליטו מה הכי מתאים לכם.
תקציר מנהלים (זמן קריאה – דקה):
קיימים מספר ערוצים בהם אני מושקע:
- שוק ההון – מספר אפיקים:
- מניות בבחירה ספציפית – דרך ברוקר זר.
- קרנות נאמנות מחקות מדד – דרך ברוקר ישראלי.
- קרנות אג"ח – דרך ברוקר ישראלי.
- נדל"ן – בדירה שכרגע בשלבי בניה.
- מטבעות קריפטוגרפיים – רק אית'ריום (סכום קטן).
הפוסט המלא (זמן קריאה – 25 דקות):
כיום הכסף שלי מפוזר במספר מקומות. בחלקם הוא מושקע, ובחלקם הוא יושב כמזומן. בפוסט הזה אתאר איפה הכסף שלי יושב, ולמה.
1 – תיק השקעות באינטראקטיב ישראל
תזכורת – מה זה ברוקר ומי הם אינטראקטיב ישראל
הסבר מפורט יותר בפוסט 4. מי שזוכר יכול לדלג.
זוכרים מה זה ברוקר? דיברנו על זה בפוסט 1; בגדול: מדובר בגופים שיכולים לדבר עם הבורסה ישירות ולהעביר לה פקודות. דוגמה לברוקרים בבורסת תל אביב: אקסלנס, פסגות, מיטב-דש. כל הברוקרים האלה אינם ברוקרים בבורסות בארה"ב.
בארה"ב יש מבחר ברוקרים המורשים להעביר פקודות לבורסות הפועלות שם. המוכרים והגדולים ביותר נמצאים ברשימה הזו:
כאזרחי ישראל, אנחנו יכולים לפתוח חשבון בחלק מהברוקרים האלה. אני יודע בוודאות על מספרים 2,3 ו-5.
למה לסחור דרך ברוקר זר?
חברי הבורסה הישראלית (הברוקרים) הם, למיטב ידיעתי, ברוקרים רק בבורסה הישראלית. מה זה אומר? שאם יש לכם חשבון השקעות במיטב-דש, לדוגמה, ואתם רוצים לקנות מניה אחת של חברת אפל (סימול: AAPL), אז מיטב-דש לא יוכלו לקנות עבורכם את המניה ישירות.
מדוע? כי חברת אפל נסחרת בבורסת הנאסד"ק (בורסה בארה"ב, השנייה בגודלה בעולם [הראשונה – בורסת ניו-יורק]). ורק ברוקרים הרשאים לסחור עם הנאסד"ק יכולים להעביר פקודות לבורסה.
אז מה מיטב-דש עושים עם הפקודה שלכם? מעבירים אותה דרך מתווך. הם מבקשים מברוקר בארה"ב לרכוש עבורם את המניה שאותה אתם רוצים לקנות. כמובן שהמתווך לוקח עמלה על הפעולה הזו.
אם המסחר שלנו מורכב ברובו מרכישת ניירות ערך (מניות, קרנות) הנסחרות בבורסות בחו"ל, חבל לבצע הכל דרך מתווך. גם קניה וגם מכירה – אפשר לעשות ישירות דרך ברוקר בארה"ב. רוב הברוקרים הזרים מציעים עמלות מסחר אפסיות ואף ללא תשלום חודשי (בעוד הברוקרים בישראל מציעים עמלות גבוהות במסחר בחו"ל וגם תשלום חודשי).
אבל – פתיחת חשבון מסחר אצל ברוקר זר דורשת זמן ומאמץ. כל המסמכים באנגלית, צריך להגיש הרבה טפסים, וכמובן שגם כשצריך שירות הכל באנגלית, ואין להם נציגים טלפוניים בישראל.
לכן יש פתרונות ביניים: כמו 'אינטראקטיב ישראל'. זוהי חברה ישראלית שעוסקת במסחר בבורסה והשירות העיקרי שלה הוא תיווך זול של פתיחת חשבון ב'אינטראקטיב ברוקרס'. הם עוזרים בכל הליך פתיחת חשבון המסחר ובביצוע פעולות/פתרון בעיות לאחר מכן, יש להם נציגות ישראלית עם שירות טלפוני (ובצ'אט), ובכללי הם עושים את התהליך לקל ופשוט יותר. הם מציעים חשבון ללא תשלום חודשי, ועם עלות של 2.5$ לכל עסקה (+/-, דברו איתם, אפשר לבקש עמלה כזו).
בכל אופן – זה חשבון המסחר האישי שלי.
הערה חשובה: לאורך השנים גיליתי עלות אחת משמעותית, גם אם לעיתים נסתרת, של המסחר דרך אינטראקטיב ישראל: עלות המרת מט"ח. אני מעביר לחשבון המסחר שלי שקלים, ועל מנת לרכוש ניירות ערך עליי להמיר את הסכום לדולרים. ההמרה הזו מאוד יקרה דרך אינטראקטיב ישראל, סביב ה-70 ש"ח כיום. יש לשים לב לזה.
הדרך בה אני משקיע
החשבון באינטראקטיב זה חשבון המסחר הראשון שפתחתי. עד אז שיחקתי עם כל מיני השקעות וירטואליות (עם כסף וירטואלי) וקראתי על הנושא.
בהתחלה קניתי מדדים (NASDAQ100, S&P500) ואז התחלתי לקנות מניות שאהבתי.
שיטת ההשקעה המקורית שלי, שנשמרת עד היום פחות או יותר, נקראת Value Investing. בעתיד אני מקווה להרחיב על השיטה הזו, אבל בגדול מדובר על לבחון חברות בבורסה ולחשוב האם הן שוות יותר מהשווי בו הן נסחרות. את עיקרי השיטה למדתי מסדרת הסרטונים (המצוינת!) הזו.
מה שעשיתי, בגדול, היה לחפש חברות שמרוויחות הרבה, בעלות חוב נמוך, ומשום מה שווי השוק שלהן (Market Cap) נמוך. זה היה ב2016, והנה חלק מהחברות שבחרתי להשקיע בהן:
- BAC (Bank Of America) – אחד מהבנקים הגדולים בארה"ב.
- FSLR (First Solar) – חברה המייצרת ומתקינה פאנלים סולאריים (לפרויקטים ענקיים).
- AEO (American Eagle) – מותג בתחום האופנה.
חלק מההשקעות התבררו כמוצלחות, חלקן פחות.
עם הזמן למדתי גם שיטות השקעה אחרות, כמו מומנטום וצמיחה. שיטות אלו התבררו כמוצלחות מאוד בעשור האחרון, ורציתי ללמוד גם אותן. בשיטות אלה פחות מתייחסים לשווי החברה, ומתמקדים בשינוי במחיר המניה (במומנטום) ולנתוני גדילת החברה (בצמיחה). כך השקעתי בחברות נוספות:
- FB (Facebook) – הרשת החברתית.
- NVDA (Nvidia) – תכנון וייצור שבבים, בדגש על GPU.
- IQ (IQIYI Inc.) – סטרימינג של וידאו. סוגשל נטפליקס הסינית.
יצא לי למכור מעט עם השנים, בעיקר כאשר חברה הגיעה לשווי מוגזם לחלוטין (לדעתי), או שרציתי לקנות מניה אבל לא היה לי כסף בחשבון, אז מכרתי קצת מניות שפחות אהבתי. אבל בגדול – אני משתדל לא למכור מניות בכלל.
ההשקעות שלי הן לטווח ארוך מאוד. מבחינתי – לנצח. הסיבה המשמעותית ביותר היא אפקט הריבית דריבית, עליו דיברנו בפוסט 0. ברגע שאני מממש רווח, אני צריך לשלם 25% מס רווחי הון, מס עליו אני כבר לא ארוויח ריבית.
בנוסף, אני קונה חברות שאני מאמין בהן לטווח הארוך. ברגע שקניתי מניה אני מאמין שהיא תמשיך לגדול ולצמוח לאורך השנים, ולמכור אותה יהיה פספוס של העלייה הזו. וגם – נקודה נוספת וחשובה: כיום רוב הכסף שלי מגיע מהשכר שאני מרוויח. אם אני רוצה לפתוח פוזיציה באיזו מניה שאהבתי (כלומר – לקנות אותה), אני יכול לחכות למשכורת הקרובה, להעביר כסף לחשבון, ואז לקנות מה שאני רוצה.
אני מאמין (ומקווה) שבעתיד יגיע יום בו תיק המניות יהווה את עיקר ההכנסה שלי. כשזה יקרה, אני כמובן אצטרך למכור פוזיציות (=אחזקות במניה) על מנת להיכנס לפוזיציות חדשות, ואז תמיד אחשוב "איפה הכסף שלי יעשה הכי הרבה כסף". אבל כרגע אני באמת בשוק לטווח הארוך, ונהנה להחזיק בהרבה פוזיציות שונות שמעקב אחריהן מלמד אותי איך השוק עובד.
ביצועי התיק
את ביצועי התיק נהוג לבדוק בהשוואה למדד ה-S&P 500. מדוע? כי זו ברירת המחדל. כשאנחנו משקיעים במניות אנחנו תמיד יכולים פשוט לקנות את מדד הסנופי. אם אנחנו עושים משהו אחר – צריכה להיות סיבה טובה.
כמו שכתבתי למעלה – הסיבה שאני משקיע בחברות ספציפיות היא שאני חושב שאפשר "לנצח את השוק" (כלומר – להשיג תשואה טובה יותר ממדד הסנופי) בעזרת בחירת מניות טובה.
היו שנים בהן האסטרטגיה שלי הצליחה מאוד, והיו שנים שפחות. בחודש ספטמבר 21 לדוגמה, השוק כולו ירד מעט, והחברות בתיק שלי ירדו הרבה יותר. בהשוואה הבאה תוכלו לראות את השינוי באחוזים בתיק שלי אל מול מדד החברות הגדולות בארה"ב, באירופה, ובעולם (התיק שלי בצבע תכלת).
אני מראה את זה כדי שתבינו את אופי התיק שלי באינטראקטיב: הוא תיק שמטרתו להרוויח, כמובן, אבל יש לו גם מטרה לימודית. אני חווה ירידות ועליות בתדירות ובעוצמה גדולה למדי, והאופי שלי מאפשר את זה. יש אנשים שלראות את התיק שלהם יורד ב7% בחודש עושה להם חרדות ונדודי שינה – וכנראה שעבור אנשים כאלה תיק עם מניות ספציפיות הוא לא הבחירה הנכונה.
2 – תיק השקעות בפסגות-טרייד
כאמור – תיק ההשקעות באינטראקטיב היה התיק הראשון שלי, והתנהל בצורה קצת ספרטנית. לאחר החתונה מצאנו את עצמנו אני ואשתי עם סכום גדול של מזומן בחשבון שלא ממש ידענו מה לעשות איתו. היה לי ברור שאני לא מכניס אותו לתיק באינטראקטיב, מכמה סיבות:
- אני מרוצה מכך שהתיק מתנהל בצורה יותר ספקולטיבית. אבל זה לא מתאים לשיטה בה היינו רוצים להשקיע כמשפחה. רציתי שאת הסכום הגדול של הכסף (בערך פי 4 ממה שהיה לי באותו הזמן באינטראקטיב) ננהל בצורה הרבה יותר שמרנית ושיטתית.
- יש זוגות בהם אחד מבני הזוג אחראי באופן בלעדי על תחום הפיננסים במשפחה. אצלנו זה לא ככה – כל החלטה מתבצעת במשותף, וצריכה להיות מנומקת ומוסכמת. ואיה (אשתי) פחות הבינה בתמחור מניות ספציפיות. גם קרנות מחקות היא לא ממש הכירה; אבל ללמוד על קרנות נאמנות מחקות, וקרנות של אגרות חוב, זה יותר פשוט ויותר שמרני ויותר קל לנימוק.
- באינטראקטיב אני צריך לדווח על רווחי ההון בעצמי, וטעות עשויה להוביל אותי לעבירת מס. לא התאים לי להיות חשוף לסיכון הזה בתיק העיקרי של המשפחה.
מכל הסיבות האלה – החלטנו לפתוח חשבון השקעות בברוקר ישראלי.
אחרי מלחמת תמחור קצרה הגענו לבחירה בין 'פסגות-טרייד' לבין 'אקסלנס-טרייד'. ההצעות היו דומות אך בסוף התשלום החודשי הכריע לטובת פסגות.
אז איך אני משקיע בחשבון הזה? אנחנו משקיעים דרך שני סוגים של מוצרי השקעה:
- קרנות נאמנות מחקות – קרן נאמנות מחקה זו קרן אשר עוקבת אחרי מדד כלשהו. לדוגמה, קרן נאמנות מחקה S&P500 זו קרן אשר המחיר שלה עוקב בצורה טובה למדי אחרי מדד 500 החברות המובילות בארה"ב. יש עוד כלים בורסאיים למעקב אחרי מדד, אך בחרנו בקרן נאמנות מחקה כי לטעמי זו הדרך הבטוחה ביותר.
ניתן (ומומלץ) להתעמק עוד פה. - קרנות אג"ח – קרן נאמנות אשר מחזיקה אג"חים. הרחבתי על זה בפוסט 2, אך בגדול מדובר בקרן שמחזיקה הרבה איגרות חוב ברמת סיכון דומה. הבחירה בקרן היא על פי רמת הסיכון (=תנודתיות) הרצויה.
אז איך וכמה השקענו בכל קרן? מה פירוט הקרנות? אתן לאקסל ההשקעות שלי לדבר במקומי:
בחירת התמהיל
כאשר בחרתי קרנות השקעה במניות ניסיתי פשוט לחקות את השוק העולמי, פלוס דגש על ארה"ב (שוק שאני מבין למדי) מינוס יפן (שוק שאני לא מבין בכלל). על מנת לעקוב אחרי העולם כולו ביחס הנכון לכל שוק, פשוט הסתכלתי על חלוקת מדד ה-MSCI World (מדד העוקב אחרי כל העולם. לא קניתי את הקרן שעוקבת אחריו כי היא יקרה):
כאשר בחרתי את קרנות האג"ח אחריהן אני רוצה לעקוב, מראש הסתכלתי רק על קרנות אג"ח שהנפיקה מדינת ישראל. לא מעוניין להתעסק עם אג"ח קונצרני (אג"ח שהנפיקו חברות פרטיות) או עם אג"ח של מדינות אחרות. למה? מוזמנים לחזור לפוסט 2.
מה שמבדיל בין קרן לקרן זה בעיקר שני פרמטרים: מח"מ (משך-חיים-ממוצע) והצמדה למדד. מח"מ גבוה – יותר תנודתי. הצמדה למדד – טוב כאשר הריבית עולה [להרחבה].
בחרנו להשקיע בערך 20% מהתיק שלנו באג"ח, בפיזור על פני קרנות אג"ח שונות באופן שווה (4% לכל אחת).
למה דווקא 20%? אין לי תשובה מדויקת. פשוט יש לי תחושת בטן מעט יותר טובה כשאני יודע ש20% מהתיק שלי מושקע באפיק יציב ופחות תנודתי. יש כלל אצבע שאומר שההשקעה באג"ח צריכה להיות בערך הגיל שלך באחוזים (אם אני בן 28, אז 28% באג"ח). זה כלל אצבע לא ממש מדויק ולא ממש מתאים למצב השוק היום, אבל קחו שיהיה לכם.
איזון התיק
בכל כמה חודשים (3-6 בד"כ) אני נכנס לקובץ, מעדכן את שווי הקרנות שאני מחזיק (חלקן עלו, חלקן ירדו), מעדכן כמה מזומן יש לי לקניה (משאיר 1,000 בצד לעמלות), ועל פי מדיניות ההשקעה שנקבעה מראש אני מחשב מה אני צריך לקנות עכשיו וכמה:
הרעיון הוא כזה: אם לדוגמה יש לי 80% במניות, והן עלו ב10% בחצי השנה האחרונה, והאג"ח לא עשה שום תשואה, אז פתאום יש לי 81.5% במניות (ואני רוצה שיהיה 80%!), אז פעם הבאה כשאני קונה אני צריך לקנות יותר אג"ח ופחות מניות, על מנת לאזן את התיק.
הקובץ מבצע לי את החישוב אוטומטית.
הרעיון הוא לצמצם כמה שיותר את הפעולה הרגשית, ולהיצמד לעקרונות שנקבעו בתחילת התהליך.
ביצועי התיק
השנים האחרונות מטיבות מאוד עם משקיעי המניות. מצד שני, התחזקות השקל מורידה את התשואות משמעותית כאשר ההשקעות הן בחו"ל (אם הסנופי עלה ב20% והדולר ירד ב20% אז בסוף נשארים על 0 רווח בשקלים). בכל אופן, הנה גרף התשואות החודשיות בשנים האחרונות:
וסתם אם מעניין אתכם, אז הנה הקרנות שהרוויחו הכי הרבה, אל מול אלו שהפסידו הכי הרבה (הריביות הן הרווח/הפסד שנצבר סך הכל לאורך השנים. כלומר – לוקחים את הכסף שהשקעתי לאורך השנים ומחלקים בשווי הנוכחי של כל קרן):
3 – נדל"ן
בשנת 2018 זכינו במחיר למשתכן בפרויקט שהיה נראה לנו משתלם. פרויקט של הקבלן "חנן מור" באור עקיבא, בשכונה חדשה לחלוטין שנקראת "אור ים". מוזמנים להתרשם עוד בעמוד הנחיתה של הפרויקט.
לא היה לנו ממש חסכונות, ומה שהיה – מושקע בתיקי מניות שלנו. אני הייתי בשירות חובה, אשתי הייתה סטודנטית. בקיצור – ממש קיווינו שייקח זמן לקבלן לקבל את כל האישורים הנדרשים על מנת להתחיל בבנייה. למזלנו – זה בדיוק מה שקרה. הקבלן קיבל את כל האישורים רק באזור מרץ 2021, והגענו לבחור דירה רק סביב מאי. את התשלום הראשון שילמנו רק בספטמבר, ואת מלוא מחיר הדירה אנחנו משלמים ממש עכשיו (תחילת דצמבר 21).
מה קשור דירה פתאום?
נדל"ן זה אפיק השקעה ממש לא רע. יש את היתרון של מחיר יציב מאוד יחסית, והרבה הטבות מס שהמדינה נותנת עבור דירה חדשה וקטנה. החיסרון המשמעותי מבחינתי הוא ההתעסקות המטורפת סביב העניין הזה.
בעוד מניות אני קונה בשיטת "תחקור-תקנה-תשכח", בשביל דירה צריך ממש לעבוד. אצלנו מדובר בדירה חדשה – אז יש את כל העניין של לבחור מפרט, לשפץ (המפרט הבסיסי גרוע), להתמקח על משכנתא, לקחת משכנתא (סיפור מההפטרה), לבצע את הרכישה עצמה, ואז אלוקים שישמור גם להתחיל לדאוג לגבי מציאת שוכרים והאחזקה שלהם ושל הדירה.
אבל כמה סיבות הובילו אותנו בכל זאת לקנות את הדירה:
- עסקה ממש טובה. תכף אפרט במספרים, אבל בגדול קנינו דירה ממש בזול יחסית למחיר השוק שלה.
- מינוף. טוב לנו למנף השקעות, מכיוון שגם אני וגם אשתי נרוויח בעתיד הרבה יותר ממה שאנחנו מרוויחים עכשיו, אז דווקא מתאים לנו להשקיע כסף מהלוואה ואז להחזיר אותה בעתיד.
- שקט נפשי. עם כמה שההבנה ששוק ההון מנפק תשואה טובה ונזילה, יש משהו מרגיע פסיכולוגית בידיעה שיש לך דירה. ההכנסה משכירות היא הכנסה יציבה מאוד ואפשר לראות אותה ממש בקלות בחשבון העו"ש. הבעלות על דירה גם מרגיעה את ההורים כמובן 😛
- נכס הצמוד למדד מחירי הדיור. אנחנו גרים בשכירות. אוהבים את זה – מאפשר לנו גמישות במקום המגורים ובגודל הדירה, מוריד דאגות לגבי הוצאות פתאומיות, ובכללי אחלה. הבעיה? העליות במחירי הדיור בישראל מדאיגים. פתאום דירה ששכרנו ב4,000 בחודש עולה ל4,500, ואז ל5,000. באסה. ברגע שיש לנו דירה משלנו, אז אנחנו אמנם מפסידים בצד אחד, אך מרוויחים בצד השני. אז פתאום החדשות על עליית מחירי הדיור (או ירידתם) לא מרגשות אותנו יותר מדי.
פרטי העסקה
במחיר למשתכן, למי שלא יודע, זוכים (או "היו זוכים" – התוכנית הופסקה והוחלפה ב'מחיר מטרה' – שעוד לא ברור איך בדיוק תתנהל) בפרויקט בניה ספציפי עם מחיר מוגדר מראש למ"ר. אם בפרויקט שלנו המחיר למ"ר הוא 9,500 ₪, זה אומר שעבור דירת 100 מ"ר נשלם 950,000, וכן הלאה. אחרי הזכייה, מגיעים לקבלן לבחור דירה ספציפית מתוך תמהיל הדירות בפרויקט. אצלנו בפרויקט מי שבא ראשון בחר את דירות ה-5 חדרים בקומות הגבוהות, ואז את ה-5 חדרים בקומות הנמוכות, ואז 4 בגבוהות, ואז אנחנו – שתפסנו דירת 4 חדרים בקומה באמצע.
אדבר אליכם במספרים:
- מחיר הדירה הסופי: 1,050,004 ₪.
- השווי של הדירה על פי השמאי: 1,700,000 ₪ (צריך לזכור שהמחיר למ"ר נקבע בזכיה – 2018, וכבר אז היה נמוך ממחיר השוק).
- גודל המשכנתא: 936,000 ₪.
- הוצאנו מכיסנו: בערך 130,000 ₪ (ההפרש למחיר הדירה + תשלומים לספקים שונים, ועלויות עו"ד).
איך הוצאנו כ"כ מעט? הבנק מאשר משכנתא עד 75% ממחיר הדירה. ואצלנו, מחיר הדירה שהעריך השמאי הוא 1,700,000. כלומר – יכולנו לקחת מהבנק 1,275,000 ₪. בפועל – על פי תקנון מחיר למשתכן חייב להוציא מהכיס לפחות 100,000 ₪. אנחנו הוספנו מעט על מנת לקבל ריביות יותר טובות במשכנתא.
קיבלנו משכנתא בתנאים טובים. אני אמנם בקבע, אך אשתי עוד בשירות חובה (עתודאית), וגם היינו קצת בלחץ של זמן. אני חושב שאם היה לנו זמן היינו מוציאים משכנתא קצת יותר טובה, אבל לא משמעותית. את הדירה (ברגע שהבניה תסתיים – בערך נובמבר 2023) נוכל להשכיר לפחות ב-4,000 ₪ לחודש (ככל הנראה יותר), אז לקחנו משכנתא שהתשלום החודשי שלה מתחיל ב-3,900 (ועשוי לעלות אם הריבית במשק תעלה). לקחנו משכנתא לתקופה ארוכה ובסיכון גבוה יחסית (כמעט כולה צמודה למדד) – וזאת מכיוון ששנינו נשתכר יחסית יפה בעתיד, ואנחנו יכולים לקחת על עצמנו סיכון שהמשכנתא תעלה פתאום ל-5,500 ₪ בחודש (המקרה בתרחיש של עליות ריבית קיצוניות בעתיד).
ביצועים
כרגע הדירה בבניה, ולאחר מכן למשך כמעט שני עשורים המשכנתא תכסה בדיוק את השכירות (אלא אם יהיו שינויים משמעותיים בשוק. ויהיו). מצד שני, יש לנו דירה שרכשנו במחיר ממש זול (150,000~ אחרי שיפוץ), והיא יושבת לנו בעמודה של הנכסים ומעלה לנו את השווי הכולל (Net-Worth) – שזה למעשה המספר שאנחנו מנסים למקסם לאורך החיים.
מכיוון שיש לנו דירה, אגב, אנחנו מתחילים לחנוק לאט לאט את החלק האג"חי בתיק השקעות שלנו. הדירה היא השקעה מספיק סולידית ואין לנו סיבה להמשיך להזרים כסף לעבר האפיק האג"חי בתיק.
4 – מטבעות קריפטוגרפיים
לא ארחיב כאן. נושא לפוסט שלם. רק אציין שנכון להיום אני מחזיק *ממש ממש מעט* אית'ריום. לא כמות שמשפיעה לי על התיק באמת. לכן אני גם מרגיש בנוח לא לפרט על זה כאן.
למה דווקא אית'ריום? למה בכלל לקנות מטבעות קריפטוגרפיים? על זה – בפוסט אחר.
סיכום
הכסף שלי (=שלנו) מושקע באפיק אחד מרכזי – מניות ברחבי העולם. בנוסף, אנחנו משקיעים בדירה שמיועדת להשכרה, ובאג"חים.
ההשקעה במניות מתבצעת חלקה בתיק השקעות אקטיבי בו נבחרות מניות ספציפיות בארה"ב ובו אני מתרגל את כישורי המשקיע שלי. שאר המניות + האג"חים נמצאים בתיק סולידי שמהווה את רוב ההון העצמי שלי, ובו אני משקיע בקרנות מחקות-מדד, ומנסה להיצמד לתשואות המניות ברחבי העולם, בדגש על מניות ארה"ב.
עוד כמה עשרות אחוזים מההון שלנו מושקעים בנדל"ן, בתקווה לקבל מהאפיק הזה הכנסה יציבה ובלתי-ממוסה בעתיד.
אני לא מומחה השקעות, ובוודאות הדרך שבה אני משקיע היא לא האידאלית. אבל היא סבבה עבורי, והיה חשוב לי לשקף איך אני מנהל את ההשקעות שלי על מנת שתוכלו לקבל השראה. חשוב שלא תבצעו החלטות השקעה פזיזות על סמך מה שקראתם כאן, אלא רק תיקחו את הדברים שכתבתי, תעבדו אותם היטב, ורק אז תקבלו החלטות.
אשמח לשמוע מכם תובנות על ההתנהלות שלי, ועוד יותר אשמח לשמוע על אפיקי השקעה מעניינים שאתם משקיעים בהן! מוזמנים להגיב ממש פה בתגובות מטה.
בתקווה שהפוסט הבא יהיה בקרוב,
שלכם,
שיקלר
אופקלכלי 