היי כולם, את הפוסט הזה נתחיל עם גרף:
את הנתונים המלאים תוכלו לראות פה:
תקציר למי שהספיק לשכוח: מה היא ריבית בנק ישראל? (מי שזוכר יכול לקפוץ קדימה עד לסוף הבלוק)
דיסקליימר: זה הסבר מופשט ולא מדוייק ב100%, אבל הוא מספיק קרוב למציאות כדי להעביר את הנקודה. מקור להרחבה.
בגדול אפשר להגיד שריבית בנק ישראל זו הריבית שבנק ישראל גובה מבנקים שלווים ממנו כסף. ולמה הריבית הזו משפיעה כל כך על המשק? מכיוון שאם בנק ישראל אומר לבנקים המסחריים שממחר הם יצטרכו לשלם לו יותר על ההלוואות שלהם, אז הבנקים מגלגלים מיד את התשלום הזה ללקוחות שלהם – להם הם הלוו את הכסף אותו הם לוו מבנק ישראל.
זו הסיבה שהרבה מההלוואות שלנו "צמודות לפריים". ריבית הפריים מחושבת על ידי נוסחה מאוד פשוטה:
ריבית בנק ישראל + 1.5% = ריבית הפריים
הצמדת ההלוואות שהבנק נותן ללקוחות ל-"ריבית הפריים" למעשה מאפשרת לבנק לקבע את הרווח שלו בעסקת ההלוואה הזו.
דוגמה: בואו נחזור רגע שנה אחורה, לתקופה בה ריבית בנק ישראל היא 0.1%. במצב הזה, אם בנק לאומי מלווה לי 100,000 ₪ בריבית של פריים + 1%, אז הריבית איתה אני מתחיל את תקופת ההלוואה היא:
ריבית בנק ישראל (0.1) + 1.5% (תוספת הפריים) + 1% ("מרווח") = 2.6%
בנק לאומי לווה 100,000 מבנק ישראל בעלות ריבית של 0.1% (=100 בשנה), ומלווה לי ב2.6% (=2,600 בשנה); כלומר – הבנק מרוויח 2500 בשנה על ההלוואה הזו.
נחזור קדימה לאמצע ינואר 2023, מועד בו ריבית בנק ישראל היא 3.75%. כלומר – ריבית הפריים היא 3.75 + 1.5 = 5.25%. אני לוויתי מבנק לאומי בעלות של פריים + 1%, אז אני משלם היום 6.25%, כלומר: 6,250 בשנה. הבנק, מצידו, גם הוא משלם יותר – לבנק ישראל. כיום בנק לאומי משלם לבנק ישראל 3.75%, כלומר: 3,750 בשנה. כמו שאפשר לראות – בנק לאומי ממשיך להרוויח 2500 בשנה עבור ההלוואה, למרות עליית הריביות.
כמובן שלא רק אני לווה כסף, ולמעשה רוב הכלכלה שלנו בנויה על כסף בהלוואה. עסקים לווים כסף כדי לבנות עוד חלל עבודה, חברות אנרגיה לוות כסף כדי לחפש גז בים, ויזם לווה כסף בשביל לרשום את הפטנט שלו. ברגע שבנק ישראל מעלה את הריבית, כל ההלוואות האלו נהיות יקרות יותר – מה שמתבטא במחירים לצרכן – ולכן אתם רואים עליית מחירים כמעט בכל תחום עליו אתם מסתכלים (="אינפלציה").
אגב: מטרת העלאת הריבית אינה להעלות מחירים – אלא דווקא להוריד אותם. ברגע שההלוואות של כולם נהיות יותר יקרות, כולם יוציאו פחות על מוצרים "אקסטרה", ולמעשה יצמצמו את הצריכה. בנוסף, עליית הריבית מעודדת אנשים לחסוך כסף בכלי השקעה (כמו פיקדון בנקאי, עליו נדבר היום), ולא להוציא אותו על מוצרים.
בפועל עליית ריבית בד"כ נענית בעליית מחירים מיידית, ואז ירידה הדרגתית בצריכה שלבסוף גורמת לירידת מחירים בכל המשק – מה שמאפשר לבנק ישראל להוריד את הריבית חזרה. כך הכלכלה בנויה.
אז ריבית בנק ישראל מטפסת בחדות בחצי השנה האחרונה. אחת הסיבות המרכזיות שהבנק מעלה את הריבית היא: לגרום לאנשים לחסוך כסף ולהשקיע אותו במוצרי השקעה עם סיכון נמוך.
אם לפני שנתיים היה ברור לכולם שאת הכסף שמים בשוק ההון, כי רק שם אפשר להרוויח משהו, עכשיו פתאום נוצרו הזדמנויות השקעה אטרקטיביות מאוד בעלות סיכון נמוך בהרבה.
בארבע הפוסטים הבאים נתמקד בשלוש אלטרנטיבות להשקעה בטוחה (למדי), שלפני שנה יכולתם להרוויח שם בערך 0.5% לשנה, והיום אתם יכולים להרוויח בהן 3% + בקלות. הכלים עליהם נדבר הם: פיקדון בנקאי, מק"מ, וקרן כספית. בפוסט האחרון נסכם את שלוש השיטות ונשווה בניהן.
[לשם השוואה, התשואה שמקבלים דרך השכירות על השקעה בנדל"ן במרכז הארץ היא בממוצע בערך 2%, ועל נדל"ן בפריפריה בערך 3%. מוצרי ההשקעה עליהם נדבר היום הרבה יותר בטוחים מנדל"ן ואין סיכוי שיתפוצץ בהם צינור או שתתמודדו עם שוכרים בעייתיים 😊].
אז יאללה, בואו נצלול ישר למים העמוקים. ונתחיל עם אלטרנטיבת ההשקעה הראשונה:
פיקדון בנקאי
פיקדון בנקאי הוא שיטת ההשקעה הפשוטה ביותר להבנה. אתם מביאים X כסף לבנק, והוא מתחייב להחזיר לכם [X + ריבית] בעוד Y חודשים.
כמה מאפיינים חשובים לגבי פיקדון בנקאי:
- סיכון נמוך: מדובר בחוזה מול הבנק. בסבירות מאוד גבוהה תקבלו את מה שהובטח. הכסף שלכם בסכנה רק אם הבנק פושט רגל, מה שלא נפוץ בישראל.
- תשואה ידועה מראש: אפשר לדעת מראש מה התשואה שתקבלו. אם שמתם בבנק 100,000 בפיקדון של 4%, אתם יודעים שתקבלו 4% [*יש פקדונות צמודים עם ריבית משתנה – נדבר על זה].
- הכסף נעול: הבנק עומד להשתמש בכסף שלכם לצרכים שלו (למשל – להלוות אותו לאחרים), אז הוא לא מאפשר להוציא את הכסף באמצע התקופה. אם סגרתם פיקדון לשנה – אז במשך שנה לא תוכלו להוציא את הכסף [*יש לפעמים תחנות יציאה, נדבר על זה].
- מוצר לא אחיד: הריבית של הפיקדון נקבעת במשא ומתן מולכם. הריבית שאני אקבל היא לא הריבית שאתם תקבלו, והריבית שתקבלו בבנק אחד היא לא הריבית שתקבלו בבנק אחר.
פקדונות לא-פשוטים
פקדון פשוט הוא נעילת X כסף, ל-Y חודשים, בתמורה לריבית שנתית R. אך בשל רצון הבנקים לבדל עצמם אחד מהשני, ולמשוך לקוחות עם צרכים/רצונות מיוחדים, הבנקים יצרו פקדונות שנראים גם קצת אחרת:
- פקדונות עם תחנות יציאה – נניח שאני רוצה לשים את הכסף שלי בפקדון, ובעיקרון אני לא צריך אותו לשנתיים הקרובות, אז חשבתי על נעילת הכסף ל24 חודשים; אבל אני יודע שיש סיכוי מסויים שתהיה לי הזדמנות לרילוקיישן לארה"ב בעוד שנה, ואז אצטרך את הכסף עבור המעבר. במקום לסגור את הכסף בפיקדון לשנה, אני יכול לסגור את הכסף בפקדון לשנתיים עם תחנת יציאה כל חצי שנה, ואז בתחנות היציאה אוכל למשוך את הכסף אם אצטרך. הערה חשובה: תמיד אפשר למשוך את הכסף, פשוט אם לא מדובר בתחנת יציאה נצטרך לשלם קנס, לרוב די משמעותי. חשוב לברר את גובה הקנס לפני שסוגרים על הפיקדון.
- פקדונות עם ריבית משתנה – במקום לסגור על ריבית קבועה R, אפשר לסגור על ריבית שצמודה למדד כלשהו (לאינפלציה / לריבית הפריים). זה אומר שנתחיל עם ריבית מעט יותר נמוכה, אך אם המדד הרלוונטי יעלה – אנחנו נרוויח.
- פקדונות מט"ח – פקדונות שאנו מפקידים בבנק דולרים/אירו. פקדונות אלו מגודרים לשינויים בשערי המטבע.
- פקדונות אקזוטיים – פקדונות שמחלקים "דיבידנד" (סוגשל משכורת חודשית) / צמודים לשוק ההון / שאר המצאות יצירתיות. נחשפתי לפקדונות האלה בפוסט של אבי שטרן מMoneyTalks [קישור לפוסט]. באופן אישי אני חושב שצריכה להיות סיבה ממש טובה כדי לבחור בפקדון מורכב כזה.
אין מתנות חינם
ככל שתהיו יותר גמישים למול הבנק – תקבלו תנאים יותר טובים. את הריבית הגבוהה ביותר תקבלו אם אתם נועלים: הרבה כסף, לתקופה ארוכה, ללא תחנות יציאה, וריבית קבועה. כל נגיעה באחד הפרמטרים האלה תוריד את הריבית שהבנק יציע לכם.
אפשר לעשות משא ומתן על התנאים, על כמות הכסף / זמן הנעילה, וכך להעלות את הריבית שהבנק מציע בהצעה הראשונה.
מיסוי
כמו בכל השקעה (כמעט), גם בפיקדון צריך לשלם מס על הרווח. בגדול קיימים שני מסלולי מס, תלוי במוצר שבחרתם:
- אם בחרתם במסלול צמוד לפריים / ריבית קבועה – תשלמו 15% מס על הרווח הנומינלי (נומינלי = חשבון פשוט של כמה כסף הרווחתם). אם שמתם 100,000 בריבית של 4%, אז אחרי שנה יש לכם 104,000 ש"ח, ותשלמו 600 ש"ח מס (15% מתוך 4,000).
- אם בחרתם במסלול צמוד למדד / למט"ח – תשלמו 25% מס על הרווח הריאלי (ריאלי = הרווח בפועל בניכוי תנועת מדד מולו גידרתם). הכי טוב להסביר עם דוגמה: נניח שקיבלתם הצעה לפיקדון בריבית של 1% + הצמדה למדד המחירים לצרכן. אחרי שנה אתם רואים שהמדד עלה ב8%. אתם עשיתם 9% על הסכום אותו הפקדתם; אך את המס אתם משלמים רק על ה-1% של "ריבית הבסיס". על עליית המדד, ממנה הרווחתם, אתם לא משלמים מס כלל. אם כמו בדוגמה הקודמת השקענו 100,000 – אז פה הרווחנו 109,000, אך המס שנשלם הוא רק 250 ש"ח (25% על 1,000 ש"ח – שזה ה1% ריבית שהבנק הבטיח).
אוקיי אוקיי, קצת חפרתי. פירקנו – נרכיב:
אז איך בוחרים פקדון בפועל?
יש בקבוצות פייסבוק מסויימות הרבה דיונים סביב הפקדונות האטרקטיביים ביותר המוצעים על ידי הבנקים. לדוגמה בקבוצות הבאות: MoneyTalks, נינג'ה פיננסית, ללמוד איך כסף עובד, רייזאפ.
לא אכתוב פה דוגמאות להצעות של בנקים, מכיוון שעד שהפוסט יתפרסם הנתונים בטח ישתנו לגמרי. אבל כן אפרט את תהליך הבחירה:
- לבדוק כמה כסף יש לכם לנעילה בפיקדון.
- להחליט מהי התקופה המקסימלית שאתם יכולים לחיות בלי גישה לסכום הכסף הזה.
- לבחור מסלול – חשוב לכם שיהיו תחנות יציאה? יש סיבה מיוחדת בגינה אתם רוצים שהריבית תהיה צמודה לפריים או למדד אחר? (לדוגמה – אתם בטוחים שהריבית תמשיך לעלות בשנה הקרובה).
- לפנות לבנק בו אתם מנהלים את החשבון שלכם ולבקש הצעה לפקדון בנקאי בתנאים שמתאימים לכם.
- לדבר עם חברים על ההצעה שקיבלתם / לכתוב על זה בפייסבוק / לחפש בקבוצות – לבדוק אם ההצעה שקיבלתם טובה.
- לעשות סקר שוק קצר מול בנקים אחרים. יש מצב שתקבלו הצעות טובות בהרבה.
- לבחור בהצעה הכי טובה שקיבלתם – וללכת לנוח בידיעה שהכסף שלכם צומח בריבית מאוד בטוחה ובסיכון נמוך 😊
זהו, בינתיים.
כאמור, בפרקים הבאים: מק"מ, קרנות כספיות, והשוואה בין כל האופציות. ספוילר: אפשר להשקיע לטווח קצר גם בלי לנעול את הכסף, ובלי לעשות משא ומתן עם אף אחד.
וכרגיל – אשמח לשמוע תגובות / שאלות / תיקונים ממש פה למטה, בתגובות.
נתראה 🙂
אופקלכלי 