פוסט 5 – השקעה אקטיבית במניות

שלום לכולם! 😊

בפוסטים האחרונים דיברנו על האופן שבו כל אחד ואחת מאתנו יכולים להשקיע באופן עצמאי בשוק ההון, והתרכזנו בהשקעה דרך כלים מנוהלים (קרן השתלמות, קופ"ג להשקעה..) ובצורה עצמאית באמצעות קניית קרנות עוקבות מדד. למי שלא קרא את הפוסטים האחרונים, כדאי לחזור ולקרוא אותם לפני שאתם קוראים את הפוסט הזה.

---

היום הגענו לנושא שהרבה ציפו לו, ומבחינת רבים הוא הוא מה שמסמל את מהות עולם ההשקעות:

השקעה אקטיבית

סיכום מנהלים (זמן קריאה: 30 שניות):

• השקעה אקטיבית במניות יכולה להתבצע כתחביב, בו אתם משקיעים חלק קטן מההון שלכם, ויכולה להוות נתח משמעותי מתיק המניות שאתם מחזיקים.
• ישנן 3 אסטרטגיות השקעה מוכרות ומפורסמות, מהן הורכבו ויצאו עשרות אסטרטגיות אחרות:
  • השקעת ערך –  השקעה לטווח ארוך לפי הנתונים הבסיסיים של החברה.
  • השקעת צמיחה – השקעה לטווח בינוני/קצר בהתאם לגדילת פרמטרים מסוימים בחברה, כמו רווח ומחיר המניה.
  • השקעת "טרנד" – השקעה לטווח קצר (ברוב המקרים) בהתאם לגרף המניה ולנתוני המסחר בה.
• טרם הבחירה באסטרטגיה המתאימה לכם רצוי ללמוד על שלושתן, ולהשקיע בהתאם לכולן יחד. לאט-לאט תלמדו לבחור מניות בעצמכם, בהתאם לאחת האסטרטגיות/שילוב שלהן.

הפוסט המלא (זמן קריאה: 15 דקות):

השקעה אקטיבית, לראייתי, היא: השקעה לא בהתאם ללוח זמנים קבוע, אלא בהתאם למצב השוק. מאפיין נוסף הוא העובדה שמשקיע אקטיבי גם מוכר את ניירות הערך שהוא קנה לאחר שהגיעו למחיר לו הוא ציפה.

ניתן לסחור אקטיבית באג"ח, סחורות (נפט, מתכות), אופציות, ועוד. ספציפית אפרט היום על מסחר אקטיבי במניות.

למה דווקא מסחר במניות? מכיוון שזה אופי המסחר האקטיבי הנפוץ ביותר. מעבר לכך, לדעתי זה נחמד לסחור גם במניות ספציפיות מדי פעם – מוסיף קצת ריגוש לתיק ההשקעות שלנו (שבואו – הוא די משעמם רוב הזמן).

---

איך בכלל להשקיע במניה ספציפית?

זוכרים את הפוסט הקודם? בו דיברנו על איך אפשר להשקיע באג"חים ובקרנות מחקות מדד? [תזכורת: דרך בנקים, בתי השקעות מקומיים, או ברוקר זר]

אז האמת היא שדרך החשבון שלכם בכל אחד מהגופים האלו אתם יכולים לקנות מניה של חברה!

לכל חברה שמונפקת בבורסה יש מה שנקרא באנגלית ticker symbol, ובעברית: סימול. הסימול מהווה את "תעודת הזהות" של המניה בבורסה. הסימול יכיל בדרך כלל מספר מועט של אותיות, אשר משמשות לזיהוי המניה במערכות המסחר.

סימולים לדוגמה:

שם החברה	סימול
קבוצת עזריאלי	עזרל
רמי לוי שיווק השיקמה	רמלי
Amazon	AMZN
Alphabet Inc [=Google]	GOOGL

סימולי (tickers) מניות לדוגמה

חשוב לציין כי הסימול הוא ייחודי רק עבור הבורסה בה החברה נסחרת. ויותר מזה – יש חברות אשר מנפיקות סדרות שונות של מניות ולכל אחת מהן יהיה סימול שונה. לכן, לפני שנקנה מניה, תמיד נשים לב כי מה שאנחנו קונים נסחר בבורסה הנכונה, והוא מהסדרה הנכונה (התנאי השני פחות בעייתי בד"כ).

כך, אם נרצה לקנות מניית גוגל, אשר נסחרת בבורסת הנאסד"ק, נרצה לחפש בשורת החיפוש בפלטפורמת המסחר: NASDAQ: GOOGL. אם נהיה חדים נוכל לזהות שיש גם NASDAQ: GOOG. גם זו מניה של גוגל! אך מניה זו שונה מכיוון שהיא מסדרה אחרת (למתעניינים: ההבדל הוא שלמחזיקי GOOGL יש זכות הצבעה בנושאי החברה, ולמחזיקי GOOG יש בעלות ללא זכות הצבעה). איך נחליט איזו מהשתיים לקנות?

חפשו בגוגל מה ההבדל בין שתי הסדרות ותחליטו. בדרך כלל מומלץ לקנות את המניה הראשונה שקופצת כאשר כותבים את שם החברה + 'stock' בגוגל.

חברת טבע, כמו שהזכרנו באחד מהפוסטים הקודמים, נסחרת גם היא בשתי סדרות, אחת בבורסת תל אביב (TLV: TEVA) והשנייה בבורסת ניו-יורק (NYSE: TEVA). חשוב שתשימו לב שאתם קונים את המניה שנסחרת בבורסה בה יש לכם עמלות נמוכות יותר (אם אתם בברוקר ישראלי – את המניה התל-אביבית, ואם אתם סוחרים בברוקר זר אז את המקבילה הניו-יורקית).

לא משנה איזו סדרה תקנו, ובאיזו בורסה, לבסוף תזכו לאותו אחוז בעלות בחברה בעבור אותו סכום כסף (הכוונה היא שאם המניה בניו-יורד יקרה פי 5, אז האחוזים שלכם בחברה בקניית מניה אחת גם הם גדולים פי 5).

סיפור מעניין שהתרחש בחודש מרץ 2020, הוא הבלבול בין מניית חברת זום ובין חברת 'זום טכנולוגיות'. באותה התקופה המון המון אנשים התחילו להשתמש בזום. הרבה סוחרים מתחילים ביקשו לרכב על הגל, וחיפשו לקנות את המניה של החברה, והם פשוט נכנסו לפלטפורמת המסחר שלהם וקנו את המניה עם הסימול ZOOM. אתם יכולים לנחש כבר מה קרה? נכון מאוד. ZOOM הוא הסימול של מניית חברה אחרת – 'זום טכנולוגיות', חברה קטנה ולא משפיעה. המניה שלה טסה לשמיים, ואלגוריתמים התחילו לסחור בה (כי הם ראו התרחשות), ואז נכנסו משקיעים מנוסים שהבינו מה קורה והתחילו לסחור באופציות על המניה, ובקיצור – בלאגן שלם. הסיפור הזה נגמר רק בסוף מרץ, אחרי עליה של אלפי אחוזים במניה, וכאשר ה-SEC (המקבילה האמריקנית לרשות לניירות ערך) החליטה להפסיק זמנית את המסחר במניה עם הסימול ZOOM. ומה הסימול של מניית זום האמתית, אתם שואלים? ZM. ולכן – לפני שאתם קונים מניה, בחייאת, תוודאו שאתם יודעים מה הסימול הנכון של החברה בה אתם רוצים להיות שותפים.

---

לפני שנמשיך הלאה, אני רוצה שנדבר רגע על אחת הדרכים הפשוטות לקניית מניות בודדות שיש בישראל:

קנייה דרך Pepper Invest

לפלטפורמת ההשקעה של Pepper (מבית בנק לאומי) מגיעה כותרת נפרדת. מדוע? כי היא מאפשרת כניסה מאוד חלקה למסחר במניות ספציפיות. כזכור מהפוסט הקודם, ניתן לפתוח חשבון בנק (ללא עמלות) ב-Pepper, ודרכו לסחור במניות ללא תשלום דמי ניהול חודשי קבוע. העמלות ב-Pepper הן באחוזים מתוך התיק העצמו (ללא עמלות קניה מכירה). כך (מתוך האתר שלהם):

עמלות המסחר בפפר-השקעות

כפי שכתבתי גם בשבוע שעבר – 0.2% לכל רבעון (3 חודשים), זה הרבה מאוד עבור תיק ההשקעות העיקרי שלכם. על כל 10,000 ₪ גובים מכם 20 ₪ לרבעון (=80 ₪ בשנה), ואם יש לכם תיק גדול הסכומים מצטברים.

אבל כבר סיכמנו בפוסט הקודם שעבור רובנו המוחלט, תיק ההשקעות צריך להכיל בעיקר קרנות מחקות מדד. כפי שכבר ציינו בתחילת הפוסט הנוכחי, מסחר במניות ספציפיות היא בעיקר לטובת התרגול והכיף.

לכן, לדעתי, Pepper invest זו אחלה אופציה למי שרוצה לתרגל את אופי ההשקעות הזה.

ניתן לרכוש חלקיקי מניה (לא חייב לקנות מנייה שלמה, שמחירה עשוי להאמיר לאלפי שקלים). איך זה עובד? אתם מבצעים פקודת קניה ובמהלך המסחר מתישהו מנוע ההשקעה של פפר מוצא לכם "שותפים" ומאחד אתכם למניה אחת.

תופעת לוואי של השיטה היא שאתם גם לא קונים את המניה במחיר הטוב ביותר, ולא במחיר שרציתם בדיוק. ייתכן שעד והפקודה תתבצע המחיר יעלה מעט. לכן הפלטפורמה הזו לא מתאימה למסחר מהיר (יומי), ויותר מיועדת לאחזקות לזמן בינוני-ארוך.

קנייה דרך בית ההשקעות

אם כבר יש לכם חשבון מסחר בו אתם רוכשים קרנות נאמנות, אתם יכולים לקנות גם דרכם! בבית השקעות תקנו את המניה ישירות מהבורסה, ולכן יהיה עליכם לרכוש מניות שלמות.

כמו כן, בית ההשקעות לוקח עמלה בכל רכישה שאתם מבצעים (בין מספר שקלים בבית השקעות זר עד לעשרות שקלים בחלק מבתי ההשקעות בישראל).

יאללה, נמשיך הלאה, לחלק המעניין באמת:

---

איך קובעים מחיר של מניה?

בפוסט מספר 1 דיברנו על מניות. הזכרנו את העובדה הפשוטה הבאה: מניה היא פשוט אחוז מסוים בחברה. מכאן ניתן להסיק כי מחיר המניה נגזר באופן ישיר ממחיר החברה.

חברת Pfizer שווה 204 מיליארד דולר (נכון לנוב' 2020), והמניה שלה שווה 36.7$. בחישוב פשוט, ניתן לראות כי בקניית מניה בודדת אנו מחזיקים בבעלות על 0.00000000018% מחברת פייזר.
אני רוצה שכאשר נדבר על מחירי מניות (וכך נדבר, מכיוון שזה המספר שנוח לקבל בצורה קלה), זו המחשבה שתהיה לכם בראש: לא כמה המניה שווה, אלא מהו שווי החברה.

אוקיי, אז אנחנו מבינים שכשאנחנו קונים מניה אנחנו קונים אחוזים בחברה, ואנחנו מבינים שתנועה במחיר המניה מסמלת תנועה בשווי החברה עצמה. אם הבנו את זה, הבנו את הבסיס.

עכשיו ניגש לנקודה עצמה: איך נדע כמה שווה חברה?

אעשה לכם ספוילר:
התשובה הפשוטה (והקצת מדכאת) היא: החברה שווה בדיוק את הסכום שהיא נסחרת בו בבורסה.

ברגע שחברה מתחילה להיסחר בבורסה, מאות מיליוני משקיעים ברחבי העולם יכולים להשקיע בה. מבין מאות המיליונים האלה, כמה עשרות אלפים הם משקיעים חכמים ממש.

מדובר על קרנות גידור, וגופי private equity, ו-family office, וחברות algotrading, ועוד המון גופים שמנהלים כסף גדול מאוד (לעיתים שלהם ולעיתים של אחרים), והם מחפשים כל היום וכל הלילה חברות שנסחרות בשווי נמוך מהשווי האמתי שלהם.

בשביל למצוא את החברות האלה, גופי ההשקעה שוכרים טובי המוחות בעולם, בוגרי האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר, והם מנתחים את הגרפים ואת הביצועים של החברות בבורסה. הם משלמים לעובדים לשעבר שיספרו להם על איך היה להם בחברה, יוצרים פרופיל פסיכולוגי של כל אחד מבכירי החברה, משתתפים בפגישות משקיעים ומנתחים את שפת הגוף ואת המילים המדויקות שאמר מנכ"ל החברה ומנסים למצוא רמזים לחדשות טובות / רעות רגע לפני שהן יוצאות לתקשורת.

האם הם מצליחים למצוא חברות שנסחרות בשווי נמוך משוויין האמיתי? חלקן כן. אבל הן עושות את זה בשיטות שלא זמינות עבורנו, המשקיעים הבודדים.
לדוגמה: וורן באפט מפורסם בכך שחברת ההשקעות שלו (ברקשייר-האת'ווי, נסחרת תחת הסימול NYSE: BRK.B) קונה נתח אחוזים נכבד בחברות בבורסה, ואז משפיעה עליהן מבפנים לטובה. היו חברות שהוא ממש הרים מהקרשים בצורה הזו.
גם חברות נוספות, כמו קרן הגידור 'ברידג'-ווטר', אותה הקים ריי דליו, מצליחות להשיג תשואות עדיפות על תשואת השוק (כלומר, יודעות לבחור מניות מנצחות ולא לקחת מניות מפסידות), אבל אלו חברות שמוציאות עשרות מליוני דולרים בשנה על מחקר ופיתוח בתחום.

אז מה הבנו?

שאין לנו הרבה סיכוי למצוא הזדמנויות אל מול גופי הענק האלה, וגם הם מתקשים.

אז למה אנחנו מדברים על זה בכלל?

שאלה טובה. יהיו שיסיקו מכל הכתוב לעיל שצריך להשקיע אך ורק במדדי מניות (שם אנו עוקבים אחרי מספר רב מאוד של חברות), ותו לא.

אני מאמין אחרת.

אכן, רוב התיק שלי נמצא במדדים, אך יש לי גם תיק נוסף בו אני משקיע במניות בודדות שאני חושב שיש להן עוד פוטנציאל לצמוח. למה אני עושה את זה?

1. אין הנאה גדולה בהשקעה במדדים. השקעה במניות מספקת קצת יותר ריגוש ו"חיבור לשטח".
2. כאשר קונים מדד, יחד עם החברות הטובות קונים גם אוסף של חברות די גרועות. המחיר שלהן אמנם משקף את האיכות הירודה שלהן (בדרך כלל), אך אני לא רוצה להיות חלק מהחברות האלה בכלל. לכן קניית מניות של חברות בודדות מאפשרת לי להימנע מחברות רעות.
3. אני כן מאמין שניתן להשיג 'אלפא' (=תשואה עדיפה מתשואת השוק) אם עובדים נכון, ומסחר במניות מאפשר לי לבדוק את הגישות השונות בעצמי. יש גם יתרונות שיש לנו כמשקיעים פרטיים ואין למשקיעי הענק – ויום יבוא ואפרט אותם באחד הפוסטים (למי שלא יכול להתאפק – ספר מעולה שקראתי בנושא).
4. וכמובן, ואולי הכי חשוב: הכלים בהם נעזרים על מנת להבין את מצב השוק (=מצב המדדים), הם אותם הכלים בהם משתמשים על מנת לנתח חברה בודדת. ולכן רצוי לדעת איך מנתחים חברה ולהשליך את הניסיון הזה על השוק כולו.

אוקיי. אז אני מקווה ששכנעתי אתכם שכאשר משקיעים במניות ספציפיות זה ממש לא אומר שתעשו תשואה מטורפת שתנצח את כל השוק בעשרות אחוזים, וגם ששכנעתי אתכם ששווה בכל זאת להשקיע נתח קטן מהכסף במניות בודדות.

---

אפרט פה על מספר גישות מרכזיות בתחום של השקעה במניות בודדות. יש כמובן גישות נוספות, אך הן יותר נישתיות ולא אפרט עליהן בפוסט הזה.

השקעות ערך – Value Investing

הגישה של השקעת ערך אומרת בערך ככה: כל מניה בבורסה היא חברה. אני אשקיע במניה רק אם אני רוצה להיות אחד מהבעלים של החברה, והייתי קונה אותה במחיר שהיא נסחרת היום.

נשמע בסיסי? זה באמת כך. זוהי אחת הגישות הוותיקות ביותר, שבשנים האחרונות חווה משבר די משמעותי (עוד על כך: בגישה הבאה). ההוגה שלה הוא בנג'מין גרהאם, פרופסור מאונ' בראון והמורה הרוחני של וורן באפט. באפט בעצמו שכלל את השיטה מאוד, והיום הוא המשקיע שמזוהה אתה יותר מכל.

מה מייחד את השיטה הזו?

על מנת להחליט אם להשקיע בחברה, לא מעניין אותנו מה קרה עם המניה בשנים האחרונות. לא מעניין אותי מי משקיע בה, כמה טלטלות היא עברה, ואיך נראה גרף המחירים. מעניין אותי רק: הנתונים הבסיסיים של החברה, האנשים המנהלים אותה, המודל העסקי, וכמובן: מחיר המניה כרגע.

תהליך השקעה סטנדרטי בגישה זו הוא: קודם מנתחים את החברה, בהתאם לניתוח מתאימים מחיר (בכמה הייתי מוכן לקנות את החברה הזו), ואז קונים את המניה אך ורק אם המחיר שלה הוא נמוך מהמחיר אליו הגענו (כלומר – שהמניה נמכרת בפחות ממה שהיא שווה, לדעתנו). לערך המניה אותו חישבנו נקרא: ערך מהותי (=Intrinsic Value).

לכאורה, לפי מה שאמרנו בתחילת הפוסט – הערך המהותי של מניה הוא פשוט הערך בה היא נסחרת, לא?
אז וורן באפט, ורבים אחרים, אומרים: לא. יש פעמים רבות שהערך של המניה מתנתק מהשווי שלה, עקב הייפ מקומי, או הודעה לתקשורת שהוערכה בצורה לא נכונה על ידי המשקיעים, ובסוף ערך המניה יחזור לשווי ההוגן שלה (לערך המהותי אותו חישבנו).

אי אפשר להמשיך הלאה בלי דוגמה, ולכן בואו נסתכל על חברת קוקה קולה. נתחיל בלהיכנס לעמוד החברה ב-Yahoo finance:

עמוד מניית קוקה-קולה (KO) ביאהו-פיננסים.

הקפתי בירוק את הפרמטרים שמעניינים אותנו, כמשקיעי ערך:

• Market Cap: מהו שווי החברה. ניתן לראות ששוויה של קוקה-קולה הוא 226 מיליארד דולר.
• Dividend & Yield: כמה כסף החברה מחלקת לבעלי המניות שלה בכל שנה. הנתון הזה נקרא "דיבידנד". ניתן לראות כי מי שמחזיק מניה אחת של קוקה קולה מקבל בכל שנה 1.64$ מתוך רווחי החברה. אפשר לראות את הכסף הזה כמו "דמי שכירות" – כסף שנכנס כל שנה בלי קשר למחיר המניה. ככה בעלי המניות מרוויחים כסף מבלי למכור מניות. הדיבידנד הוא לא קבוע, ויכול להשתנות מעת לעת. את היסטוריית הדיבידנד של קוקה-קולה ניתן לראות כאן (עולה כבר עשרות שנים ברציפות), אך ישנן חברות כמו GE (ג'נרל אלקטריק) שחתכה את הדיבידנד שלה בחצי ב2017 (ובכללי, יש לה תשואת דיבידנד מאוד מתנדנדת, מקור).
  יש עוד הרבה מה לדבר בתחום הזה (יש חברות שלא מחלקות דיבידנד בכלל, וכל הכסף שהן מרוויחות מושקע חזרה בחברה), אך לא ארחיב כאן.
  יש משקיעים שמכניסים כסף רב מדיבידנדים, מוזמנים לקרוא עוד בפוסט האחרון של הסולידית פה ובבלוג השלם המוקדש לתחום הזה – דיבידעת.
• EPS (Earnings Per Share): כמה כסף החברה מרוויחה עבור כל מניה (חישוב פשוט: לוקחים את כלל רווחי החברה ומחלקים במספר המניות הקיימות). ניתן לראות, אגב, שמתוך 1.93$ שהחברה מרוויחה עבור כל מניה היא מחזירה למשקיעים/בעלים 1.64$ בדיבידנד. רק מה שנשאר מושקע חזרה בחברה (29 סנט).
• P/E ratio: נתון פשוט וחשוב: Price/Earnings. נקרא גם: מכפיל הרווח. הערך 27.29 אומר שמחיר המניה הוא פי 27 מה-EPS (=החברה כולה שווה פי 27 מכלל רווחיה). ככל שהמספר הזה יותר נמוך – החברה נחשבת יותר "יציבה". תחשבו על זה בדרך הקיצון: מי לא היה רוצה לקנות חברה עם P/E=2? זה אומר שאם החברה שווה 1B$, היא מרוויחה 0.5B בשנה! אז מה הסיכון שהיא תרד עוד במחיר?
  [מצד שני: אם אתם רואים P/E כל כך נמוך, סימן שמשהו חשוד, ושהמשקיעים חושבים שיש סיכוי שהחברה תקרוס בקרוב (או תרד מאוד ברווחיה)].

נסתכל גם הנתונים בלשונית נוספת, שנקראת Financials:

לשונית ה-Financials ביאהו-פיננסים.

הלשונית הזו מורכבת מ-3 טבלאות (הדו"ח השנתי של החברה מחולק בצורה דומה):

• Income Statement: ביצועי החברה: רווחים והפסדים, הוצאה על מיסים, גודל התזרים הכולל, ועוד.
• Balance Sheet: מאזן החברה – כמה נכסים יש לה (נדל"ן, מכונות, רכבים, אפילו הנוסחה הסודית של קוקה-קולה נכנסת למאזן הזה), כמה התחייבויות (הלוואות, משכורות שטרם שולמו, ועוד).
• Cash Flow: כמה כסף נכנס ויוצא מהחברה.

יש כמובן מידע רב נוסף שאפשר (וצריך) לקרוא על החברה לפני שמחליטים להשקיע בה. למה? כי אתם קונים פה אחוזים בחברה אמיתית! נראה לכם הגיוני שתיכנסו שותפים בבית קפה בלי לדעת כמה לקוחות יש לו בחודש? כמה כסף הוא מכניס ומרוויח? מה הן החובות שלו?

משקיע ערך מחפש, בגדול: עליה במדדים הטובים (הכנסות, רווחים, נכסים), ירידה במדדים הרעים (הוצאות, הפסדים, חובות), ובעיקר – שהמדדים האלה יהיו "טובים" (גבוהים/נמוכים, בהתאמה).

יש כמובן אתרים רבים נוספים לקבלת מידע על חברה. אחד מהחביבים עליי ביותר הוא simply wall street, שמציע ניתוחים ויזואליים, כמו הניתוח הבא שמציג את היסטוריית ההון העצמי vs. חוב של החברה (אנחנו עדיין מדברים על קוקה-קולה, כן?):

היסטוריית חוב אל מול ההון העצמי שלה. הגרף הזה לבדו, אגב, גורם לי להירתע מאוד מהחזקת מניות החברה, ולאחר שראיתי אותו הייתי צולל עמוק לנתונים כדי לראות מה גורם לגדילה האדירה הזו בחוב על חשבון ההון העצמי.

ואיך משקיע ערך מחליט אם הוא קונה את המניה או לא?

לאחר ניתוח מעמיק, המשקיע ייתן מחיר לחברה – בכמה הוא היה מוכן לקנות אותה (כמה היא באמת שווה – Intrinsic Value). אם המחיר שהוא שם יותר זול מהמחיר הנוכחי – הוא לא יקנה. אם המחיר מעל המחיר הנוכחי – הוא יקנה.

למשקיע ערך לא אכפת מה השוק חושב על החברה. הוא קונה ומוכר מניה נטו על סמך ביצועי החברה ומחיר המניה. הוא חושב "האם הייתי רוצה להיות שותף בחברה הזו במחיר הזה?".

חשוב לציין כי משקיע ערך מושקע בחברה לטווח הארוך, והוא לא נכנס לחברה כדי לעשות רווח מהיר. האמונה היא כי לאורך הזמן, אם החברה טובה, מחיר המניה שלה יגדל כראוי.

השקעות צמיחה (=גדילה) – Growth Investing

משקיע הבוחר באסטרטגיה הזו מחפש חברות המציגות צמיחה משמעותית בשנים האחרונות (אפשר גם להסתכל על הרבעונים האחרונים בלבד במידת הצורך). משקיע צמיחה מסתכל על 5 פרמטרים עיקריים:

1. גדילת הכנסות באופן רציף בהסתכלות היסטורית.
2. צפי של המשך מגמת הגדילה בהכנסות.
3. צמיחת מתח הרווחים (כמה החברה מכניסה מול כמה היא מוציאה).
4. החזר על ההון העצמי (כמה כסף החברה מכניסה אל מול כמות [סך הנכסים שבבעלותה מינוס ההתחייבויות שלה]). נתון זה נקרא ROE (return on equity), ואפשר לקרוא עליו עוד פה.
5. ביצועי מחיר המניה.

ניתן לראות כי הנתונים עליהם מסתכל משקיע צמיחה הם מעט שונים מהנתונים עליהם מסתכל משקיע ערך.
בעוד משקיע ערך מחפש חברה שנסחרת כיום מתחת ל"שוויה האמתי" (=intrinsic value) הנוכחי, משקיע צמיחה יחפש חברה שנסחרת כיום מתחת לערכה הפוטנציאלי העתידי.

ולגבי פרמטר 5 – זוכרים שאמרנו שלמשקיע ערך לא אכפת מגרף המחיר של המניה, והוא מסתכל רק על השווי שלה כרגע? אז למשקיע צמיחה אכפת מאוד מהגרף. כי גם אם החברה לא מוערכת כרגע בהתאם ליכולות הרווח שלה, כל עוד היא בצמיחה, והמשקיעים ממשיכים להגזים בשוויה, אז החברה הזו היא רלוונטית למשקיע צמיחה.

בגלל החיפוש אחר חברות שיש להן פוטנציאל צמיחה גדול – משקיעי צמיחה משקיעים, באופן מסורתי, בחברות קטנות למדי יחסית לגודל השוק שלהן (חברה של 10 מליון דולר בתחום מכירת מכשירי הקשר היא חברה קטנה יחסית לשוק, וחברה של 10 מיליארד בתחום מכירת מוצרים אונליין היא חברה קטנה יחסית לגודל השוק שלה).

בשנים האחרונות, אגב, השוק מתפתח לכיוון לא צפוי: חברות ענק מסתמנות כחברות Growth ע"פ כל המדדים שלהן. תסתכלו על מיקרוסופט ואמאזון לדוגמה: שתיים מהחברות הגדולות בעולם שגדלות בקצב מסחרר משנה לשנה.

למשקיע צמיחה לא אכפת אם מחיר החברה כיום גדול בהרבה מהמחיר שהוא חושב שהחברה שווה. משקיע צמיחה מחפש חברה שגדלה באופן עקבי בכל מדדי הרווח שלה, וכן מחיר המניה שלה עולה באופן יציב.

משקיעי צמיחה מחפשים רווח בטווח הארוך ו/או הבינוני (אל מול משקיע ערך שמשקיע לטווח הארוך בהגדרה).

חברה קלאסית שמשכה המון משקיעי צמיחה בשנים האחרונות היא לא אחרת מחברת טסלה, שכך נראית המניה שלה בשנתיים האחרונות:

גרף מחיר מניית טסלה (Tesla) בשנתיים האחרונות. מתוך יאהו-פיננסים.

נראה טוב, נכון? אפילו מדהים. מי שקנה מניית טסלה לפני שנה וחצי עשה פי 10 על ההשקעה שלו. האם משקיע ערך היה משקיע במניה הזו? בואו רק נגיד שמכפיל הרווחים שלה, ה-P/E, הוא 1120 (!).
אבל רגע, יגיד משקיע הטסלה החביב: החברה הזו יכולה להשתלט על כל שוק המכוניות! בואו נראה מה מצב שווי החברה אל מול החברות האחרות בשוק:

מחיר מניית טסלה אל מול חברות רכב אחרות, אמצע נובמבר (מאז החישוב הזה המניה עלתה עוד הרבה עד לרגע פרסום הפוסט).

כן, אתם לא מתבלבלים – חברת טסלה שווה כמו GM + פורד + פיאט קרייזלר+ הונדה + יונדאי + דיימלר + פרארי + BMW + פולקסווגן ועוד.. (מקור הגרף: FYI).

האם זה אומר שטסלה לעולם לא תצדיק את השווי הזה? או שאין סיבה להשקיע בחברה הזו? ממש לא. זה אומר שטסלה היא בבירור: השקעת צמיחה, וההשקעה בה בכלל לא קשורה לחישוב השווי האמתי הנוכחי של החברה (ולכן זו מניה קלאסית להמחשת ההבדל בין משקיע ערך למשקיע צמיחה).

נ.ב: אחד מהמשקיעים המפורסמים בעולם, פיטר לינץ', פיתח אסטרטגיית השקעה המשלבת בין השקעת ערך לבין השקעת צמיחה. בעזרת ההשקעה הזו הוא השיג תשואה ממוצעת של 29% בשנה בין השנים 1977 ל-1990, והפך לאחד המשקיעים הידועים בעולם. אפשר לקרוא על האסטרטגיה שלו פה.

השקעות טרנד – Trend Investing

לא ארחיב בנושא, א. כי אני לא מומחה גדול. ב. כי אני חושב שזה לא מתאים לרוב האנשים., אבל אני כן חושב שכדאי שתכירו את אסטרטגיית ההשקעה הזו.
משקיע "טרנד", מחפש, כמו שזה נשמע, טרנדים בגרף המסחר במניה. בעוד אנחנו רגילים להסתכל על גרף מסחר במניה שבנוי מקו, הגרף שמשקיע טרנד מסתכל עליו נראה ככה:

מניית קוקה-קולה בתצוגת boxplot יחד עם סימוני טרנדים. מתוך FinViz.

מי שמכיר קצת סטטיסטיקה מזהה מיד את הגרף. זה נקרא box plot, והוא מציג את מחירי הפתיחה, סגירה, מקס' המחיר, ומינ' המחיר, בכל יום. הצבע מסכם האם יום המסחר נסגר בעליה או בירידה, והעמודות בתחתית הגרף מציגים את נפח המסחר (Volume – כמה מניות נקנו/נמכרו באותו היום).

משקיע טרנד מחפש אחר טרנדים בגרף, ומנסה "לרכב" עליהם. אם הוא רואה גרף שעולה באופן יציב, הוא ינסה לנצל ירידה מקומית על מנת לקנות, ואז ינצל מקסימום מקומי על מנת למכור. הוא יחפש "רמות תמיכה" (מחירים בהם נקנו הרבה מניות, וכאשר מחיר המניה חוזר אליהם המחיר או מפסיק לרדת או מפסיק לעלות), הוא יבדוק כל הזמן מה מחיר המניה ביחס לממוצע הרץ (ממוצע מחיר המניה בימים/חודשים אחרונים).

למשקיע טרנד לא ממש אכפת מה החברה עושה, מהן ההכנסות שלה, ומי הגיע למנכ"ל אותה. אכפת לו רק מאיך נראה הגרף.

משקיעי טרנד אוהבים שהמחירים בשוק תנודתיים (השנה האחרונה הייתה מדהימה עבורם), והם יכולים להרוויח גם כאשר המחירים יורדים וגם כאשר הם עולים (יכולים להמר בעד/נגד מניה מסויימת בהתאם לתחזית שלהם).

בהרבה מאוד קורסים של שוק ההון אוהבים ללמד את השיטה הזו. למה? כי היא מתמטית, נשמעת מתוחכמת, ויחסית קלה ללמידה. לדעתי זו טעות גדולה להיכנס לשוק ההון כאשר זו השיטה הראשונה שאתם לומדים.
אין שום בעיה להתכנס לשיטת מסחר כזו בהמשך קריירת המסחר, אך בהתחלה – רצוי ללמוד שיטת מסחר שיותר מחוברת ליסודות והפרמטרים העסקיים של החברה.

---

אוקיי, אוקיי.

שניה רגע.

מה הבנו מכל הסיפור הזה?

אם אתם רוצים להשקיע במניות בודדות בעצמכם, יש כמה שלבים שכדאי לעבור קודם:

ראשית, עליכם להבין את הפרמטרים הבסיסיים שמפרסמת חברה בדיווחיה לבורסה. בתור התחלה, אין צורך להיכנס לדו"חות עצמם, ומספיק להסתכל על הפרמטרים המסוכמים באתרי הצגת המניות הגדולים (Yahoo finance ודומיו).

שנית, תתחילו לבחון מניות. בכל השיטות: תסתכלו על הגרף, על נפח המסחר במניה, על הרווחים וההפסדים של החברה, החובות שלה, מי מנהל אותה וכמה שנים הוא שם, מהו המודל העסקי, ותשוו אל מול חברות אחרות באותה התעשיה.

לאחר מכן אתם יכולים להתחיל ולהשקיע במניות שעברו את הסינון שלכם, ושאתם רוצים להיות חלק מהבעלים שלהם.

עם הזמן, תתחברו לשיטת השקעה ספציפית, מבין האסטרטגיות שפורטו לעיל (או אחרות), ותתמקדו בה. הכי חשוב: להיות שיטתי, ולא "לפעול מהבטן".

ואם אין לכם כוח לכל זה?

אפשר גם להקדיש חלק קטן מהתיק שלכם ל"משחקים". לקנות טסלה כי אתם מאמינים בטכנולוגיה, לקנות מניית אפל כי אתם עפים על האייפון החדש וגם ממש אהבתם את ההודעה שהם מפסיקים להשתמש במעבדי אינטל במחשבי הMac, או לקנות אינטל כי לדעתכם היא נסחרת במכפיל P/E נורא נמוך.

כל זה אפשרי. אבל תבואו בגישה שאין לכם מושג מה אתם עושים, וזה בשביל הכיף. יש מצב שתרוויחו המון, ויש מצב שתפסידו. ולכן רצוי שהמשחקים האלה יהיו על נתח קטן מהתיק, שלא נורא אם שוויו ירד ב50% בגלל איזה אירוע מפתיע.

---

זהו,

סיימנו להיום.

אשמח לקבל פידבק – גם אם הוא שלילי וגם אם חיובי, רק ככה משתפרים 🙂

מה עוד תרצו לדעת? סיימנו עם הסדרה של "איך נכנסים לעולם ההשקעות ומשקיעים בעצמנו", אך השארנו המון קצוות פתוחים לאורך הדרך, ואשמח לשמוע מה חסר לכם כדי להתחיל, או מה הייתם רוצים לדעת בכללי.

אשמח לשמוע אתכם בתגובות כאן למטה!

דיסקליימר.

---

נ.ב:

ליטרלי נ.ב, נזכרתי לאחר כתיבת הפוסט.

באתר הנאסד"ק הישן יש לשונית שמראה כמה הנתונים של מניה מתאימים לכל סוג משקיע. הלשונית נקראת Guru Analysis, ואתם יכולים לראות ניתוח לדוגמה (מניית קוקה קולה) פה.

דוגמית מתוך האתר:

התאמה של מניית קוקה קולה לאסטרטגיות השקעה שונות, מתוך אתר הנאסד"ק.