פוסט 4 – השקעה פסיבית-אקטיבית

היי כולם!

שמח שאתם פה 😊

בפוסט שעבר למדנו איך משקיעים בצורה פאסיבית לחלוטין, בעזרת קופת גמל להשקעה / קרן השתלמות.
ראינו שאפשר להפקיד כסף בתוך קופה, שמנהלי ההשקעות בה מחליטים באילו "קופסאות" לשים את הכסף הזה. אנחנו אומנם מתווים מדיניות כללית (הרכב מניות/אג"ח), אך בפועל אין לנו שום שליטה על הרכבן המדויק של הקופסאות האלה.

היום נדבר על איך נבנה ונמלא קופסאות בעצמנו! בשביל זה, כמובן, יש להיות מעט יותר אקטיביים. ולכן, הנושא של היום הוא:

השקעה פסיבית-אקטיבית

תקציר מנהלים (זמן קריאה מוערך: 30 שניות):

  • ישנן 3 אפשרויות לניהול תיק ההשקעות שלכם: בנק, בית השקעות (=ברוקר פרטי), וברוקר זר.
  • משקיעים שלא חושבים שהם יותר חכמים מהשוק, ושמוכנים לוותר על תשואה לטובת סיכון נמוך יותר, יכולים לקנות ניירות ערך אשר עוקבים אחרי "סלים" של מניות או אג"חים.
  • השקעה עצמאית דרך ברוקר מורידה משמעותית את דמי הניהול, מכיוון שהם נגבים בצורת תשלום חודשי קבוע ולא בצורת אחוזים מהתיק.

הפוסט המלא (זמן קריאה מוערך: 15 דקות):

קודם כל חשוב להבין את המוטיבציה להשקעה אקטיבית. והיא: תשואה כוללת גבוהה יותר.

ראשית, בהשקעה פסיבית אנו משלמים "דמי ניהול" ו"דמי עלות עסקאות". אלו שתי הוצאות משמעותיות שקיימות ברגע שמנהלים לנו את התיק אנשים אחרים.

  • דמי ניהול: דמי הניהול הם התשלום הכי שקוף. אנחנו יודעים בדיוק כמה לוקחים ומתי. בקופות גמל להשקעה מדובר על 0.39% בקופות של חבר, ועד 0.8% מחוץ להסדר של חבר. בקרנות השתלמות גם כן מדובר על בין 0.2% ל-0.8%. הכסף הזה משולם לבית ההשקעות שמשלם אותו כמשכורות למנהלי ההשקעות וכל אנשי המערכת. דמי הניהול נצברים לאורך השנים, ויכולים להוביל להבדל של מאות אלפי שקלים לאחר עשרות שנות חיסכון. בפוסט הקודם שיתפתי אתכם קובץ אקסל בו סימולציה של חיסכון לאורך זמן – עם דמי ניהול ובלעדיהם. ניתן לראות הבדל של עשרות אלפי שקלים גם אם ההפקדות לקופת הגמל נמוכה יחסית.
  • דמי עלות עסקאות: זוהי עלות שלא רואים בשורה התחתונה, ובשביל להגיע אליה צריך לנבור די עמוק במסמכי הקרן בה אנו משקיעים. בגדול – עלות זו הינה עלות כלי וערוצי המסחר בהם משתמש בית ההשקעות על מנת להשקיע את הכסף שלנו (עמלות מסחר, וההפרש בין מחירי קניה למחיר היציג). בנוסף אני מכליל בעלות הזו גם את הזמן בו הכסף שלנו לא מושקע ואת חוסר היעילות הכללית של המערכת. עלות זו היא זו שגורמת לכך שלמרות שהתיק שלנו עוקב אחרי שוק המניות העולמי, עדיין לרוב השוק ישיג תשואה גבוהה יותר מאשר התיק שלנו.

שנית, ישנה בעיה נוספת הגורמת לכסף שלנו להשיג תשואה נמוכה יותר בהשקעה פסיבית: חוסר היכולת/הרצון של מנהלי ההשקעות להשיג תשואה המקבילה ל"תשואת השוק".

יש הרבה סיבות לכך, הנעוצות קודם כל בתמריצים של האנשים המנהלים לנו את הכסף, אך גם ברגולציה ובכמויות הכסף הגדולות שעליהם לנהל. לא נעמיק בזה, אבל שתדעו – מנהלי השקעות בבנק / בבית השקעות בדרך כלל ישיגו תשואה נמוכה יותר מתשואת השוק.

כבר העליתי את הטענה הזו באחד מהפוסטים הקודמים, ואחד הקוראים העיר לי כי היא לא מדויקת. אני בדקתי והשוויתי עם מספר קרנות מנוהלות שאני מכיר. אם אתם יודעים אחרת – אנא שתפו אותי במחקר או סקר רלוונטי!

למי השקעה עצמאית לא מתאימה?

  • למי שלא מעוניין להקדיש זמן להשקעות בכלל.
  • למי שלא מוכן להקדיש זמן לימוד לנושא (אם אתם פה – אתם לא בחלק הזה!)
  • למי ששליטה על ההשקעות שלו תוביל ל"השקעה תזזיתית" – מכירות וקניות רבות בתגובה לכל אירוע בשוק. משקיע עצמאי חייב שתהיה לו סבלנות, וחייב להיות מוכן להפסיד בטווח הקצר באמונה שירוויח בטווח הארוך.

חשבתי הרבה איך לבנות את הפוסט הזה, מכיוון שלדעתי זה הפוסט הכי חשוב עד היום, ואחרי הקריאה שלו תגיעו לפחות לרמה הנדרשת על מנת להצליח בתחום, והבנתי שכדאי לחלק אותו ל-2:

  1. איך להשקיע.
  2. במה להשקיע.

בסוף הפוסט אכתוב גם כמה המלצות פרקטיות ל'איך להתחיל כבר מחר'!

אז כרגיל – נתחיל בהתחלה:


איפה לשים את הכסף שלי? איך להשקיע אותו?

זוכרים שדיברנו על בורסה? הגוף הזה שמאפשר לנו לסחור דרכו בניירות ערך?

אז אם הזיכרון שלכם טוב – אתם זוכרים שאמרנו שלא לכל אדם פרטי מותר ללכת לבורסה ולבקש למכור / לקנות נייר ערך. פעולה כזו מותרת רק לברוקר (=חבר בורסה). יש מעט מאוד ברוקרים בישראל, אך יש מספר גופים שעובדים מול הברוקרים מצד אחד ומול הלקוחות מצד שני (כלומר, אנחנו מבקשים מהגוף הזה לקנות לנו נ"ע, והגוף הזה מעביר את הבקשה לברוקר שמעביר את הבקשה לבורסה בתמורה לעמלה קטנה).

אז אילו גופים כאלו יש? מהן האפשרויות שלנו?

אפשר לחלק את הגופים ל-3, ונוכל לסדר אותם על ציר:

ברוקרים בישראל – ציר עקרוני.

בנקים

עמלות המסחר בבנקים בישראל הן יחסית גבוהות. מצד שני: מאוד קל לכל אחד לפתוח שם חשבון מסחר.
מה צריך לעשות כדי להתחיל? להתקשר לבנק, או להגיש טופס אינטרנטי, ולסחור בניירות ערך היישר מהעו"ש שלכם.

מכרתם מניה? הכסף נכנס לעו"ש. רוצים לקנות? קל לראות אם יש לכם מספיק כסף בשביל זה. אין התעסקות מול גופים אחרים.

יתרון נוסף במסחר דרך הבנק הוא שלרוב לא נדרש סכום מינימום לפתיחת החשבון (וגם אם כן – הוא מאוד נמוך).

מול כל זה – המסחר דרך הבנקים יקר. כמה יקר? מאוד. אם אתם לא מתמקחים בכלל יכולים לקחת לכם גם עשרות שקלים על כל עסקה (קניה/מכירה), ולעיתים גם אחוזים מתוך כל התיק (בדומה לעמלות שמשולמות ב'קופת גמל להשקעה' מהפוסט הקודם).

לכן מומלץ לפתוח חשבון מסחר בבנק אם אתם רוצים "להתחיל מיד" ולחוות מסחר בעצמכם, אך אין לכם את האנרגיה להתחיל להתעסק בחשבון השקעות הנפרד מחשבון הבנק.

הערה: אני מכיר סוחרים שהשיגו תנאי מסחר טובים בבנק. זה נדיר, זה דורש כושר מיקוח ותיק גדול. לא סביר שהאדם הממוצע ישיג עמלות זולות בבנק.

פה תוכלו לראות את העמלות הנפוצות למסחר דרך בנקים בישראל.

בתי השקעות ישראליים

למי שרוצה לסחור בצורה עצמאית (לבחור מה הוא קונה ומוכר), אבל גם לא רוצה להתעסק יותר מדי עם בירוקרטיות בתיק ההשקעות שלו – כנראה שבתי השקעות בישראל הם אופציה טובה עבורו.

ישנם 4 בתי השקעות מרכזיים בתחום של מסחר עצמאי: מיטב-דש טרייד, פסגות טרייד, אקסלנס, אי.בי.אי (IBI). כולם משמשים גם כברוקרים (כלומר, סוחרים באופן ישיר מול הבורסה – ללא תיווך). לכל אחד תנאים מעט שונים, אך סך הכל העמלות די דומות.

למסחר דרך בית השקעות מספר יתרונות:

  • דמי ניהול קבועים, ללא תלות בגודל התיק (לא באחוזים). בד"כ בין 10 ל-20 ₪ בחודש.
  • עמלות נמוכה לקניה ומכירה של ניירות ערך בישראל (הנסחרים בבורסת ת"א).
  • שירות טוב (לרוב) ובעברית.

וכן מספר חסרונות:

  • עמלות גבוהות במסחר בחו"ל.
  • ממשק משתמש לא נוח (UI/UX).
  • נדרש סכום התחלתי לפתיחת תיק ההשקעות (בד"כ 20K+).

אלו היתרונות והחסרונות המרכזיים.
כן חשוב לי להדגיש שזו ככל הנראה האופציה הכי טובה לרובנו. אם אתם קראתם עד פה, יש בכם את הרצון והיכולת לפתוח חשבון השקעות בבית השקעות.

אסטרטגיית השוואה

אז איך בוחרים מבין כל בתי ההשקעות השונים? אני מציע פשוט להשאיר פרטים באתרים שלהם והם יחזרו אליכם. תשוו את העמלות (דגש על דמי ניהול חודשיים ועמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך ישראליים), ותתמקחו מעט. כנראה שלא ירדו לכם במחיר משמעותית, אבל ייתכן שילכו לקראתכם מעט.

תוכלו לראות טבלה עם העמלות בבתי ההשקעות השונים כאן. הטבלה עודכנה לאחרונה ב-2016, אך בדקתי מדגמית והנתונים שם די מעודכנים. כאן תוכלו לראות פירוט נוסף על היתרונות והחסרונות בהשקעה דרך ברוקר פרטי (לא בנק), וכן השוואה מפורטת יותר.

בתי השקעות זרים

כמו שאתם יכולים כבר לנחש, זו הדרך הדורשת הכי הרבה מאמץ, אך מניבה בפועל את המסחר הזול ביותר. מה זה אומר מאמץ? אז ככה:

  • ראשית, יש לפנות דרך האתר לבית השקעות זר (יש מספר הנפוצים בישראל), ולהתחיל למלא טפסים.
  • טפסים.
  • טפסים.
  • מיותר לציין שכל הטפסים באנגלית כמובן. כמה אתם מרוויחים בשנה, מהי היסטוריית התעסוקה שלכם, האם הורשעתם בפלילים. בגדול, זה לוקח בערך 5 שעות לצלוח את מילוי כל הטפסים והגשתם.
  • כעת, לאחר שנפתח לכם חשבון המסחר, אתם צריכים להעביר לשם כסף. אבל חלקם מקבלים רק דולרים, אז אתם צריכים לפתוח חשבון דולרי בבנק שלכם, להמיר שם כסף, ולשלוח דולרים לחשבון המסחר.
  • רק אחרי כל זה, אתם יכולים להתחיל לסחור, ובזול.

חסרון נוסף: בארה"ב קיים מס ירושה משמעותי – 35%. ומכיוון שהכסף שלכם יושב בחשבון אמריקאי, במידה והנורא מכל קורה – הם רשאים לגבות מכם את המס הזה. למה זה כתוב בפונט קטן? מכיוון שבפועל זה כמעט אף פעם לא קורה. אם אדם יודע שמצבו מתדרדר – לרוב הוא ימשוך מיד את הכסף מתיק ההשקעות. ואם זה קרה עקב אירוע פתאומי – לרוב בצורה מופלאה מספר ימים אחרי הפטירה הכסף נמשך לישראל על ידי איזה קרוב משפחה. אבל שימו לב.

כמה זול לסחור בבית השקעות זר?

  • עמלה חודשית 0. אם תקנו מוצר השקעה כלשהו ותטוסו לטיול ברחבי העולם למשך עשור, לא תשלמו אפילו שקל על ניהול החשבון.
  • עמלות  מסחר (קניית ומכירת ניירות ערך) נמוכות. דולרים בודדים לכל פעולה.
  • המוצרים אותם אתם קונים (ניירות הערך) מציעים תנאים טובים יותר מאשר המוצרים המקבילים להם הנסחרים בבורסה הישראלית. נדבר על זה עוד בהמשך.
  • ממשק המשתמש הרבה יותר טוב ונוח ממה שתוכלו לקבל בישראל.

אה, וכמובן, כמעט שכחתי. הבעיה הגדולה ביותר בהשקעה בבתי השקעות זרים היא: אף אחד לא גובה מכם מס (רווחי הון). בארה"ב בטוחים שאתם משלמים מס בישראל, וישראל סומכת עליכם שתגידו לה מתי אתם צריכים לשלם. זה אומר שאתם תצטרכו לדאוג לזה בעצמכם. כל חצי שנה, לפנות קצת זמן (כמה ימים בפעם הראשונה, וכמה שעות בשנים שלאחר מכן) ולמלא טפסי מס כמו שרק רשות המס יודעת לייצר. לאחר מילוי הטפסים עליכם גם להעביר את המס הדרוש.

כאשר מדובר בסכומי כסף גדולים, יש המעדיפים לשלם לרואה חשבון אשר יעשה עבורם את עבודת מילוי טפסי המס. העלות היא כמה מאות שקלים לשנה.

בבתי השקעות ישראליים, ובבנקים כמובן, המיסוי הוא אוטומטי דרך מערכות המסחר.

אגב, יש כאלה שרואים ב"התעסקות עם המס" כיתרון משמעותי. קודם כל, אתם לומדים להתעסק עם תשלומי מס, וזה חשוב לחיים – בטח אם אתם מתכננים להיות עצמאיים מתישהו. בנוסף, ניתן לקזז הפסדים ורווחים בצורה נוחה, וכך אפשר ליצור חבות מס מופחתת. נדבר גם על זה באחד הפוסטים הבאים.

לא הצלחת להפיל את רוחי. איך אני בכל זאת משקיע דרך בית השקעות זר?

מעולה.

שמח שרוחך לא נפלה, כי החיסכון בעלויות עשוי להגיע ל-1000 ₪ ויותר בשנה גם בתיקים בינוניים.

יש הרבה בתי השקעות מארה"ב שפועלים עם ישראלים. אני רוצה לציין פה אחד מהם, מכיוון שיש לו ממש נציגות ישראלית: Interactive Brokers. בית ההשקעות הזה הוא מהגדולים בארה"ב, ויש חברה ישראלית בשם Interactive Israel אשר מהווה צינור לברוקר הזה. עמלות המסחר דרכה זהות (או כמעט זהות), וממשק המשתמש שייך ל-IB. היתרון? השירות בעברית. והוא טוב. מניסיון. קל לתפוס אותם בטלפון במגוון רחב של שעות, הם מאוד עוזרים ושירותיים, ובכללי הממשק הישראלי הזה מול ברוקר אמריקאי עוזר. בנוסף, ניתן להעביר לחשבון ההשקעות שקלים מהעו"ש – ולהמיר בתוך חשבון ההשקעות לדולרים.

מה החסרון בלעבוד מול הנציגות הישראלית? יש כמה, אבל המרכזי (לדעתי) הוא: ביטוח. כל כסף שתשקיעו דרך ברוקר אמריקאי מבוטח ברמה הגבוהה ביותר. הכסף שמושקע דרך IB-Israel מבוטח דרך חברת ביטוח קפריסאית. בגדול – עוד לא שמעתי על בעיות עם הביטוח הזה, אבל זה לא אותו סטנדרט. לכן – למי שהתיק שלו באמת גדול, כדאי כנראה לשקול לעבוד ישירות מול הברוקר בחו"ל.

עוד על יתרונות וחסרונות במסחר דרך ברוקר זר תוכלו לקרוא פה.

ניתן לפתוח חשבון באינקטאקטיב ישראל בתנאי תשלום עדיפים אם תבקשו להיות חברים בקבוצה של 'דיבידעת'. הוא בלוגר שפתח קבוצת רכישה לחשבונות באינטראקטיב. עוד אתם יכולות לקרוא פה.
כותב הבלוג הגיב כאן למטה (תחת השם דעת99) וציין כי הקבוצה סגורה למשקיעים חדשים. כמו כן, הוא ציין כי מומלץ לעבוד ישירות מול הברוקר, ללא תיווך, במידה ומודעים להשלכות (ניהול המס, שירות הלקוחות באנגלית, והמרת שקל-דולר).

רגע, לפני שעוברים הלאה, מה לעשות בפועל?

כל אחד ומה שמתאים לו. לדעתי לרוב האנשים האופציה של תיק בבית השקעות ישראלי זו האופציה הטובה ביותר. אופטימיזציה של זמן vs. סיבוכיות.

אבל אם מה שמונע מכם להתחיל זה הפחד מלהתחיל לשלוח את הכסף שלכם לחשבון אחר: תתקשרו לבנק שלכם ופשוט תפתחו שם חשבון מסחר. הכי חשוב פשוט להתחיל. זוכרים? "מי שמבין ריבית דריבית מרוויח אותה, ומי שלא – משלם עליה", אל תהיו בצד המפסיד. תשקיעו.


אז הבנתי איפה לשים את הכסף. אבל.. אילו ניירות ערך לקנות?

זוכרים שדיברנו על ניירות ערך?
לא?
תזכורת: נייר ערך הוא כל נייר שרשום עליו חוזה שהוא בעל ערך. מהם ניירות הערך הסטנדרטיים? מניות (אחוזים בחברה) ואג"ח (החזקת חוב של חברה/מדינה).

אקדים ואומר: אם אתם סוחרים דרך ברוקר ישראלי, תוכלו לקנות ניירות ערך בבורסה הישראלית בעמלות סבירות. אם תרצו לקנות נייר ערך מבורסה בחו"ל – תצטרכו לשלם עמלה מאוד גבוהה (כי הברוקר שלכם לא רשאי לפנות ישירות לבורסה בחו"ל, והוא צריך לשלם לברוקר אחר שיתווך את העסקה). לכן – אם אתם סוחרים דרך ברוקר ישראלי – כדאי לקנות ניירות ערך ישראליים. אם אתם סוחרים דרך ברוקר זר – כדאי לקנות ניירות ערך בבורסה בה הוא ברוקר (כל הברוקרים הזרים בארה"ב סוחרים בבורסות הגדולות בארה"ב, וחלקם גם ברוקרים מול בורסות אחרות בעולם).

נתחיל בניירות ערך פשוטים, ומשם נמשיך לקרנות ומדדים:

קניית ניירות ערך "פשוטים"

מניות

כמו שאמרנו, ניתן לקנות מניות בכל חברה הנסחרת בבורסה. אתם יכולים לקנות אחוזים באמאזון, טסלה, אלקטרה, שופרסל, ועוד. החברה, שכעת אתם שותפים בה יכולה לצמוח עם השנים, וכך אתם מרוויחים.

אבל איך תזהו חברה שעומדת לצמוח?

הו. זה כל הקסם. יש הרבה שיטות, הרבה טווחי זמן שאפשר לעבוד בהם, וזה באמת יותר מדי לפוסט הזה. לכן – כרגע, ככל הנראה כדאי שלא תשימו סכומי כסף משמעותיים על מניות בודדות. אם אתם בכל זאת מקבלים ריגוש מהתנודות בשוק, או שאתם ממש מאמינים / רוצים לקחת חלק בהצלחה של חברה מסויימת, אתם יכולים להשקיע מעט מהכסף שלכם במניות של חברות ספציפיות. רק שימו לב שאתם לא שמים יותר מדי כסף על חברה שאתם לא בטוחים ב-100% שעשיתם את מלוא המחקר עליה (והגעתם למסקנה שהמחיר בו היא נסחרת כרגע הוא זול).

אג"ח

הראשונים לקנות איגרות חוב חדשות, ישר מההנפקה, הם גופים מוסדיים גדולים. אנחנו יכולים לקנות את האג"חים יד שניה, מהגופים האלה (דרך הבורסה, כמובן). אג"ח זו הבחירה הבטוחה – אפשר כבר עכשיו להבין כמה נרוויח מהאג"ח שקנינו (ראו פוסט מספר 2), ובדרך כלל זה יהיה המוצר בעל הסיכון הנמוך בתיק שלנו.

עם זאת, אג"חים נותנים לנו כסף בכל שנה (בד"כ), שגם אותו נצטרך להשקיע. וכמו כן, יום אחד ייגמר תוקף האג"ח, נקבל את סכום הקרן חזרה לחשבון, וגם אותו נצטרך להשקיע חזרה כדי שלא ישב סתם בחשבון כמזומן.

לכן רוב המשקיעים לא קונים אג"ח בצורתו הפשוטה, אלא קונים מוצר שאוסף עבורכם אג"חים ודואג לקנות אג"חים חדשים עם הכסף המתקבל. עוד על כך – פה למטה.

קניית "סלים" של ניירות ערך

דמיינו רגע שקנינו ב-100K מניות של שופרסל. במידה ומחיר מניית החברה ייפול ב10%, נפסיד 10K ₪. ואם הוא יעלה? נרוויח. ואם יפורסם בוקר אחד בעיתון כי המשטרה חוקרת את ההנהלה בחשד חמור לשוחד ותיאום מחירים? במקרה כזה – מחיר החברה עשוי ליפול ב-50% ביום אחד.

מהסיבה הזו בדיוק אפילו למנהלי הרשת של שופרסל יש מניות והשקעות רבות ומגוונות. הם קונים גם מניות בחברות אנרגיה, ובחברות תיירות, ובבנקים, ועוד. הפעולה הזו, של קניית אחוזים בחברות שונות על מנת להוריד סיכון ותנודתיות – נקראת ביזור.

אז דרך אחת לבצע ביזור היא לקנות בעצמכם הרבה מאוד מניות מתחומים שונים. אבל זו פעולה שלוקחת זמן, גוזרת עמלות קניה ומכירה, וכן דורשת תשומת לב (נניח שפתאום צמחה לה חברה חדשה והופכת לענקית – כעת אתם רוצים להיות חשופים גם אליה ועליכם לקנות את המניות שלה).

אבל רגע – יש עוד אופציה.

זוכרים שבפוסט 1 דיברנו על מניות? והזכרנו שיש "מדדי מניות"?

למי שלא זוכר – מדדי מניות הם אוספים של מניות. לדוגמה, ה-S&P 500 הוא מדד 500 החברות הגדולות בבורסת ניו-יורק, ת"א 125 הוא מדד 125 החברות הגדולות בבורסה הישראלית, וישנם עוד מדדים שונים ומשונים (אוסף מניות האנרגיה הירוקה, אוסף מניות של תעשיית הרכב, אוסף מניות של חברות תיירות, ועוד).

אז יש בשוק ניירות ערך שעוקבים אחרי המדדים האלה!

הניירות ערך האלה מגוונים, ויום אחד נדבר על ההבדלים בניהם, אבל יש ניירות מכל מיני סוגים: יש ניירות שכשאתם קונים אותם הם ממש קונים בפועל מניות בשבילכם, יש כאלה שרק מתחייבים לחקות במדויק את מחיר המדד (כלומר: אם המדד עלה 10% בשנה, ותמכרו לאחר השנה הזו, תקבלו רווח של 10%. בפועל, הקרן בה השקעתם קנתה כל מיני מוצרי השקעה אחרים).

בכל מקרה – בפועל – אתם רק צריכים לבחור מדד, ולבחור קרן שעוקבת אחריו.

בתיק ההשקעות שלכם תוכלו לרכוש את הקרנות האלה, המכונות "מוצרים עוקבי מדד", וכך ליצור ביזור השקעות מיטבי.

המדד המוכר ביותר, והמכונה לעיתים (בטעות או בכוונה) "מדד השוק" (למרות שהוא מייצג רק חלק מהשוק העולמי), הוא מדד הסנופי, ה-S&P 500, ויש מאות קרנות שעוקבות אחריו. המקום השני הוא הנאסד"ק 100, החשוף באופן מוגבר לסקטור הטכנולוגיה.

יש גם את מדד ה-MSCI WORLD שעוקב אחרי מניות העולם כולו, וניתן למצוא המון מוצרים שעוקבים אחרי מדד זה.

לצד כל זה, צריך לשים לב: מישהו מנהל את הקרנות האלה, ומישהו צריך לשלם לו. לכן לקרנות מחקות מדד יש דמי ניהול. דמי הניהול יורדים ישירות מתוך ערכו של נייר הערך, ולא נגבים מתוך המזומן שיש לכם בחשבון ההשקעות. הם מאוד נמוכים בד"כ (שברי אחוזים), אך קיימים, וצריך לדעת את זה.
מי שמנהל את הקרנות הם חברות הביטוח ובתי ההשקעות הגדולים (מגדל, אקסלנס, פסגות, וכו').

אז מה לקנות בפועל?

נחלק את השאלה ל-2:

1. לאילו מדדים אני רוצה להיות חשוף?

זה באמת תלוי בכם. מאמינים בסקטור מסוים (אנרגיה ירוקה, תחבורה שיתופית)? חושבים ש'אסיה היא הדבר הגדול הבא'? יש לכם מדדים שכוללים את כל ההערכות האלה. רק אציין שהגישה הפסיבית/סולידית להחלטה הזו היא: "אני לא יותר חכם משאר המשקיעים בשוק, ולכן – אם זה המחיר שכולם חושבים, כנראה שזה המחיר הנכון".

על פי גישה זו, נרצה להיות חשופים לשוק כולו במידה שווה. בעיקרון זה אומר לעקוב אחרי המדד MSCI World (המדד שעוקב אחרי רוב שווקי העולם), אך יש המתרגמים את הגישה להשקעה בשוק בארה"ב, שנחשבת למובילת הכלכלה העולמית.

הרכב MSCI World:

הרכב מדד MSCI-World

את המניות בS&P 500 תוכלו לראות כאן.

כמו שיש אוספים, "קופסאות", של מניות, יש גם אוספים של אג"חים. הרבה יותר קשה לנתח אותם (הפרמטרים מורכבים למדי), אך באג"ח אתם צריכים לדעת שני פרמטרים:

  • מי המנפיק? (מדינה, חברה מסחרית)
  • מהו המח"מ? (=משך חיים ממוצע. מספר שיהיה מאוד קשה להסביר אותו פה, אבל הוא אומר כמה ההחזר שתקבלו על ההלוואה רגיש לשינויים במצב המשק)

ככל שהמח"מ יותר גבוה, כך מחיר ה"קופסא" הוא יותר תנודתי. ככל שהמנפיק במצב פיננסי יותר טוב, כך ההשקעה פחות מסוכנת (וכך גם האופציה לתשואה מאוד גדולה – יורדת).

בתור התחלה, בד"כ מומלץ להשקיע במדדי אג"ח שהנפיקה מדינת ישראל. את המח"מ תבחרו לפי רמת התנודתיות שאתם מוכנים לשאת.

למה דווקא אג"חים של המדינה? יש להם הרי את התשואה הנמוכה ביותר!

כי כזכור, האג"ח הוא המרכיב הסולידי, והפחות מסוכן בתיק. יש כלל אצבע נחמד שאומר כך: יחס המניות/אג"חים בתיק שלכם צריך להיות: 100 פחות הגיל = אחוז ההשקעה במניות. אם אתם בני 25, להשקיע 75% במניות ו25% באג"ח (או מסלול סולידי אחר).
זהו סתם כלל אצבע, ואתם מספיק חכמים כדי להחליט עבור עצמכם את היחס הנכון, אבל כדאי שתכירו.

2. איך להשקיע במדדים האלה?

כרגיל, נרצה לשלם את דמי הניהול הנמוכים ביותר. ופה המשחק משתנה בין בתי השקעות זרים ובין חשבון השקעות בישראל (בבנק או דרך ברוקר).

בבתי השקעות זרים: ישנם גופים שמנפיקים מוצרי השקעה שמחקים את המדד באיכות גבוהה מאוד, ובעמלות אפסיות. גופים אלו הם לדוגמה Vangard, iShare, ו-Blackrock.

אז איך אתם מוצאים את המוצר הספציפי להשקיע בו? אתם מחפשים בגוגל: Best [XX] ETF (במקום [XX] תכתבו את שם המדד אחריו אתם רוצים לעקוב). ETF מקבילה בישראל למוצר שנקרא 'קרן סל', והיא בהגדרתה "עושה ככל יכולתה" על מנת לספק לכם את התשואה הקרובה ביותר לתשואת המדד. יש הרבה רשומות שמשוות בין קרנות שונות, ופשוט תבחרו את הקרן עם עלות הניהול הנמוכה ביותר.

בבתי השקעות (ובנקים) בישראל: יש כמובן גם בתי השקעות ישראליים שמנפיקים קרנות שמחקות את המדד. יש גם הרבה סוגי קרנות בישראל, אך אתם מחפשים 'קרן נאמנות מחקה'.

את החלק של ה"מחקה" כבר הבנו. מה זה החלק של ה"נאמנות"? קרן נאמנות בסה"כ אומר שיש גוף אחר, לצד החברה שהנפיקה את הקרן, ששומר את הכסף שלכם אצלו ומעביר לקרן רק את דמי הניהול. מה הרעיון? שאם החברה המנפיקה תקרוס, הכסף שלכם בטוח, כי יש לו "נאמן" עם מספיק משאבים כדי להחזיר לכם את ההשקעה.

מה שאני עושה כאשר אני מחפש קרן מחקה בישראל, זה להיכנס לאתר funder.co.il ולחפש שם את שם המדד אחריו אני רוצה לעקוב. ניתן לראות שם את כל הקרנות בישראל אשר עוקבות אחרי המדד הזה, ואת התנאים שהן מציעות.

לאחר שמצאתי את הקרן שאני רוצה להשקיע בה, אני מחפש את מספר הקרן (לכל קרן יש ת.ז) באתר בורסת ת"א, maya.tase.co.il, כדי לוודא שהתנאים שהוצגו ב-Funder הם אכן התנאים המוצגים באתר הרשמי.

לקניית אג"ח:

כנסו לאתר הבורסה בה אתם סוחרים, וחפשו "אג"ח", תראו מיד את הקרנות השונות הנסחרות באותה הבורסה ואת הנתונים שלהם.


אוקיי, קראתי הכל. מה עכשיו? מה לעשות מחר בבוקר?

אסור לי להמליץ לכם מה לעשות. זה גם לא ממש חכם שתקשיבו לי. יש הרבה מקורות באינטרנט ו-פשוט תקראו לפני כל החלטה גדולה.

אני כן יכול לספר לכם מה אני אישית עושה (וכך גם אצא לידי חובה של גילוי נאות):

אני נשוי, ללא ילדים. בן 27. לי ולאשתי מקצועות בטוחים ומשפחות במעמד הביניים. למה חשוב לי להגיד את זה? כדי שתבינו שאני לא מאוד מפחד שמחר אפסיד 100% מהכסף שלי. אני כנראה אהיה עצוב, אגיד "כמה הייתי טיפש", אבל בגדול: יש לי רשת תמיכה ליפול עליה. לא לכולם יש את זה, ואני מעריך מאוד את העובדה שלי יש.
חייב לקחת בחשבון את האפשרות שיתרחש התרחיש הפסימי ביותר, ולהכניס את זה למערך השיקולים.

יש לי שני תיקי השקעה:

  1. תיק בבית השקעות ישראלי (פסגות). אני משלם שם 20 ₪ בחודש (העלו לי מ-10, אחרי שנה), ומחזיק אג"חים ממשלתיים לצד קרנות נאמנות מחקות (שווקי עולם, אך עם דגש על טכנולוגיה בארה"ב [מדד הנאסד"ק]).
  2. תיק השקעות בברוקר זר, דרך Interactive Brokers Israel. שם אני מושקע גם במספר מדדי מניות, אך בעיקר בחברות שאני מאמין שיש להן עוד פוטנציאל צמיחה לטווח ארוך, ושהן מתומחרות כרגע בחסר. עוד על כך – בפוסט הבא. שם אני לא משלם עמלה חודשית.

איך עשיתי את זה?

התקשרתי לפסגות, אקסלנס, ומיטב-דש והשוויתי מחירים. סגרתי עם החברה שהציעה לי את הדיל הטוב ביותר (ייתכן וניתן להשיג מחירים טובים יותר היום). פתחתי תיק, העברתי לשם כסף מהעו"ש, ופשוט התחלתי בלקנות קרנות נאמנות שעוקבות אחרי מדדי מניות גדולים בעולם.

אחר כך התקשרתי לאינטראקטיב-ישראל ועשיתי בדיוק את אותו הדבר [כאמור לעיל: יש הטוענים כי עדיף להימנע במסחר דרך מתווך, ואם כבר סוחרים בבית השקעות זר, אז כדאי לעשות זאת ישירות מול אינטראקטיב-ברוקרס. מכיוון שעוד לא עשיתי זאת בעצמי – לא יודע להמליץ. ברגע שאדע – אעדכן את הפוסט].

מה תעשו אתם?

לא משנה. העיקר שתתחילו!

דיסקליימר

6 תגובות בנושא “פוסט 4 – השקעה פסיבית-אקטיבית

  1. מכיוון שקישרת אלי לבלוג בהקשר של קבוצה לפתיחת חשבון אני רוצה לציין שהקבוצה סגורה.
    אני באופן אישי איבדתי אמון באינטראקטיב ישראל ואני לא יכול להמליץ לאף אחד לפתוח דרכם חשבון.
    לעניות דעתי האלטרנטיבות הריאליות לחשבון השקעות מבוסס בורסות חו"ל הוא:
    1. בית השקעות ישראלי (עם העמלות היותר גבוהות)
    2. אינטראקטיב ברוקרס ישירות רק למי שמבין את ההשלכות ויכול להסתדר איתם לבד.

    היום אני לא רואה שום סיבה הגיונית לעבוד עם מתווכים כחלק מפתיחת חשבון השקעות זר.

    אהבתי

    1. תודה רבה על התגובה,
      אפרסם עדכון בפוסט.
      אשמח לשמוע, פה או בפרטי, מה גרם לך לאבד אמון בתיווך הזה.
      בנוסף, אשמח לשמוע כמה זה מסובך לעבור לסחור ישירות מול אינטראקטיב עבור מי שכבר סוחר באינטראקטיב ישראל.

      שוב תודה ♥

      אהבתי

      1. לצערי אני לא יכול לפרט את הנסיבות שבשלן איבדתי את האמון באינטראקטיב ישראל.
        בשביל לנתק את הקשר שלהם לחשבון שלי יצרתי קשר עם אינטראקטיב ברוקרס ישירות וביקשתי מהם לבצע את הניתוק.
        הם עשו פרצופים אבל בסוף הסכימו לשלוח לי את טופס הניתוק הנדרש.
        לצערי תהליך הניתוק מתמשך יותר מהמצופה והוא עדיין לא הסתיים (כבר כמה שבועות).

        Liked by 1 person

      2. ולאחר הניתוק מאינטראקטיב ישראל אתה תישאר לקוח של אינטראקטיב ברוקרס?
        או שתאלץ למשוך את כל הכסף ולהשקיע דרך חשבון חדש שתפתח?

        אהבתי

  2. אין לי כוונה להוציא את הכספים מאינטראקטיב ברוקרס הבינלאומיים אבל גם אין לי כוונה להמשיך ולאפשר לגופים זרים את היכולת לגשת לתיק שלי.
    אני עדיין לא יודע אם אני אצטרך לפתוח חשבון חדש ולהעביר אליו את הנכסים (העברה פנימית בתוך אינטראקטיב ברוקרס) או שהם באמת ינתקו את הגישה של אינטראקטיב ישראל לחשבון הנוכחי שלי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירת אתר אינטרנט בעזרת WordPress.com
להתחיל
%d בלוגרים אהבו את זה: